בחדשות מספרים לנו על מנהיגים המגיעים למפגש פסגה שישנה את פני התקשורת, הכלכלה, הבריאות, התרבות או כל סוגיה אחרת שנוגעת לחיינו, מספרים על מפגש שמטרתו לצור פוטנציאל לשינוי, חלק מאיתנו שנואשו, מפסיקים לבהות בחדשות המרצדות במסך ממול וחלק שעדין מאמינים נדבקים למסך בתקווה שהפעם יקרה משהו שישנה את העולם..
אנשים נעים בין תקווה לייאוש, לא אחת מרימים עיניים לשמים בתפילה.. ובימים אלה כאילו התפילה נשמעת שכן במקביל לכל מפגשי הפסגה על הכדור מתרחשים מפגשי פסגה אמתיים בשמיים, יופיטר, כירון ונפטון יוצרים מפגש צפוף ועוצמתי בדלי ומכאן מתחיל לתהליך מרתק של שינוי אמתי.
כשאנו מדברים על מפגש, אנו מדברים על צמידות וכדי להבין צמידות זאת אפשר לספר סיפור וכמו סיפור טוב, להתחיל בהיה היה, לפני שנים רבות, בסוגרים להכניס תאריכים מדוקים (ספטמבר 1945, יוני 1881) ונסיים ב- הללויה ? או שניתן מראש להתחיל במילים מאוד מדויקות, הצמידות בין יופיטר, כירון ונפטון מתרחשת כפעם במאה והמהווה נקודת מפנה עצומה, כך או כך, צמידות יוצאת דופן מייצרת מנוף לשינוי, בכל מקרה עד הצמידות הבאה שתתרחש בספטמבר 2094 יש לנו זמן להתמקד בצמידות העכשווית ומשמעותה.
שנתחיל בצורה הכי פשוטה?
מה אומרת צמידות זאת? צמידות זאת מדברת על אלכימיה של שלושה גורמים בעלי מכנה משותף מרתק בכל הנוגע לתפיסת מציאות במימדים המוכרים לנו, וברמת הפוטנציאל נקודת מפנה ליצירה של מימדים חדשים שמעבר למוכר, משמע: צמיחה והתחדשות רוחנית ביחס לחוקי הקוסמוס.
מי הם שלושת הגורמים ומה אומר החיבור?
יופיטר: הפלנטה הענקית שדומה לשמש בהתנהגותה, שגודלה הוא פי כמה וכמה ממקום מושבנו על הכדור, לכן יופיטר מסמל שפע, התרחבות, חכמה ואמונה (כל נושא האימון ואמונה). יופיטר “מספק” את הצינור לחיבור לחוקיות הגבוהה של היקום, לאמת שמעבר לאישית – לאמת אוניברסלית.
יופיטר על פי הקלסיקה מייצג אנרגיה מטיבה, משפרת ומרחיבה, למה? ברובד הפסיכולוגי אנרגיה זאת מאפשרת התעלות במצבים לא נוחים דרך התמרת המודעות וקבלת פרספקטיבה גבוהה יותר, יופיטר מאפשר שיפוט והבנה הנובעים מהתנסויות החיים: מהמסע על הגלגל מטלה ועד עקרב, מחיים ועד מוות ומה שמעבר, יופיטר מאפשר להתמיר את ההתנסויות האישיות ליכולת שיפוט הנובעת מחכמה של התנסות לצד הבנה, אמת והזנה ממקורות גבוהים יותר.
האנרגיה של יופיטר מדברת על פיתוח הרצון להיות חלק ממשהו גדול יותר ומכאן הפתיחות מעבר למוכר והידוע, המעבר מעבר למוכר והידוע מוציא מהתניות של שחור/לבן ובו זמנית מאפשר מעבר למימד אחר של לבן או שחור, חשיפה להארה או גלישה לצד המוצל, הצד המוצל נופל למקום אישי של אני יודע, גאוות שווא, פטרוניות, מגלומניה וחוסר יכולת לראות מעבר למגבלות התפיסה האישית.
כירון: “הנוסע הבנגלקטי” גרם שמימי שלא ניתן להגדיר תחת כל תבנית ישנה המוכרת בממדי השפה, הזמן והמקום העכשוויים, חוסר ההגדרה, הבנה ותפיסה מהווים את מקור ה”יצור והיתוך” הכלא , הכאב והטראומות על כל מישוריו ומימדיו.
כירון מאפשר לנו ללמוד לצאת מהבנות ותובנות של קודים שלוכדים ובכך מהווה טריגר לריפוי וצמיחה למימד שונה, למעשה גילוי כירון ב- 1977 מדבר על רובד חדש במודעות ובתודעה הקולקטיבית
כירון מגדיר שלוש פאזות שונות בנוגע למחסן הטראומות והפצע של האדם: הפצוע, הפוצע והמרפא: תוך מפגש עם מעגלי האשמה והמחויבות החומרית של סטורן למול צרכים אינדיבידואלים והמחויבות לצרכים הרוחניים של אוראנוס
כירון חושף את הפצע או הכאב מספר על מורכבות תוצאות הטראומות שנחוו בעבר, (החל מיום הלידה ובמקביל כל החיים הקודמים…) טראומות חוזרות ונשנות שנחקקו והוטבעו, כל מה שייצג כאב, לא פייר, לא נכון, כל מה שצריך תיקון, ניקוי, ריפוי ושיכתוב ועל ידי השכתוב והריפוי ניתן לחבור למהות העיצוב האלוהי של קוד הנשמה.
נפטון: אל הים והעומקים, מייצג את הצלילה לרחם הענקית של היקום וויתור על האני, כדי לצור ערבוב מחודש של כל החומרים מהם מתחילים החיים. כשמגיעים לממלכתו של נפטון נפגשים הצרכים הגבוהים שמעבר למסכה עמה נפגשים ביומיום, המפגש מעורר את הצורך להמיס מסכה/מידע לא עדכניים (אגו) ולהיות מכווננים לתדר של מטרה גדולה מאדם. כשמשילים את המסכה ומתחברים לישות הגבוהה יותר שעומדת מאחרי ומחוברת לאין סוף, מידית מתגלה הקומפלקס של האמביוולנטיות, תחושת השלם והמושלם (המתרסק למול המציאות ללא מסכה) כשממולו הפגום והנטוש השואף להיות חלק ממשהו יותר גדול אך בגדול מאבד את עצמו ואז שואף להיוולד מחדש כדי לחוש את העצמי, זהות אישית ושרידה למול תלות וחיבור למשהו גדול יותר. מצד אחד המושלם ומצד שני האכזבה שאין מושלם. מצד אחד גן עדן בו האדם משוחרר לחלוטין מדאגות להישרדות ולכן גם מאבד את האני או את המפגש עם גבולות ומגבלות למול עולם הגבלות והמגבלות המאפשר התעוררות, ערות, חדות, יוזמה, מנהיגות וניצחון.. קומפלקס המנהיגות נטוע במהות הנפטונית כחלק מחזון אישי של כל אדם בין אם מנהיג לעצמו בלבד ובין אם מנהיג להמונים, הכול אותו דבר, המשך הקומפלקס נוגע למקום של הזדהות, הזדהות עם אותו מקום גבוה מצד אחד למול הטביעה והאבדן של האני באותו מקום בדיוק ומכאן יש צורך להתמיר את האנרגיה לאוקטבה גבוהה יותר, מכאן אנו חווים למעשה את גודל היקום, יותר נכון, העדר הגבולות ועוצמות שמעבר ליכולת השליטה האישית בכל הנוגע לרגשות ורוחניות, מקום זה מעמיד את האדם מול גודל היקום, תחושת הקטנות למול משהו גדול יותר, תחושת הכלא הנולדת מהפרדה בין גוף לנפש ומכאן הכמיהה להיות חלק מהדבר בגדול הזה, הכלי לחיבור הוא תדר נכון, תדרים נכונים נבנים ממקום של אימון במשהו גדול יותר.
למה תפיסת מציאות:
תפיסת המציאות מיוצגת על ידי הפירמידה המשתנה: תאומים, בתולה, קשת ודגים: מסע תפיסת המציאות מתחיל ממרקורי בפאזה הראשונה (תאומים) המאפשר תהליך קלט/פלט ותרגום של המציאות הקרובה, למרקורי בפאזה הגבוהה (בתולה) היכולת למדר, לקטלג ולהבין מה נכון להמשך המסע ברמה הפרקטית (אדמה) ליופיטר(קשת) המייצג את האפשרות להיפתח לאופקים חדשים (ידע בכל הרבדים) ומודעות אחרת ומכאן תודעה גבוהה יותר המתפתחת דרך דגים (יופיטר/נפטון) יופיטר מייצג את הרחבת הגבולות ונפטון מייצג את האין גבולות, האפשרות לשינוי שמעבר למוכר והידוע והוולד מחדש בתבנית טהורה, נקייה ותואמת תכנית גבוהה יותר ומכאן חיבור לאמונה, אימון ולידה לרובד מודעות ותודעה אחר.
מפגש שלוש הפלנטות : יופיטר, כירון ונפטון מדבר על מפגש שלושה ממדים שונים של תפיסת מציאות ומכאן אפשרות לצור מציאות חדשה.
יופיטר מייצג את התודעה הגבוהה למול מרקורי המאפשר להתחבר לתודעה היומיומית בין אם נבנית על בסיס לשל פאזה צעירה של מרקורי או פאזה בוגרת של מרקורי (ציר 3/9 תאומים /קשת או ציר 6/12 בתולה/דגים) . יופיטר מאפשר להתחבר מעבר למודעות אישית למקום של תרבות, פילוסופיה, דרך חיים, חיבור לתמונה הגדולה והרחבה של היקום, בין אם מדובר בציר תאומים קשת או בתולה דגים, צרים הבונים את הפירמידה המשתנה.
כירון מייצג את האפשרות להיפתח לתודעה שמעבר לתפיסת המציאות העכשווית בעצם היותו האוקטבה הגבוהה יותר של מרקורי. כירון מייצג את הכלים לאבחון, טיפול וריפוי של המקום בו אנו לכודים בתפיסה שלנו כבני אנוש, כירון מציע לנו מסע ללא נודע, לעולמות חדשים שמעבר להגדרות ומעבר למימדים המוכרים כשליט בתולה ממשיך ומתדר על הפירמידה המשתנה.
נפטון מייצג את העומקים והמרחבים שמעבר לתפיסה האנושית, אפשרות להיפתח לממדים שמעבר לגבולות המקום והזמן והחומר ומכאן להשיל את המסכות הכולאות דרך תפיסת מקום, זמן וחומר לממדים חדשים המאפשרים חיבור לחזון, ריפוי ושלום כחלק מתכנית גדולה יותר. נפטון מסיים את פירמידת תפיסת המציאות דרך זיכוך וריפוי.
ואחרי הקדמה ראשונית נוכל לחזור אחורה ולבדוק מתי פעם אחרונה התרחש מפגש פסגה מסוג זה. פעם אחרונה שהתחולל מפגש זה בספטמבר 1945 הסתיימה מלחמת העולם השנייה באופן רשמי (כשיפן נכנעה לארצות הברית,) סיום מלחמה שהותירה אחריה אדמה חרבה וצורך עז לאחות ולרפא את קרעי השרידים העשנים של מלחמה עקובה מדם שיצרה מציאות חדשה (שואות בין אם אטום או מחנות השמדה ועד תקשורת ולוחמה פסיכולוגית) מפגש שמימי זה מאפשר קרקע לכניעה, להתבוננות חדשה, איחוי וריפוי החזון שמעבר, כמו תזכורת שמימית לקיום גן עדן שאפשרי לכולנו ללא הפרדה שלח דת, גזע, תרבות, לאום, מין, צבע או כל גורם שבתחילת המלחמה הווה את הטריגר למלחמה עצמה..