ברוכים הבאים למציאות חדשה, סטורן נכנס לטלה, היום 25.5.25 בשעה 06.30 שעון ישראל סטורן נכנס טלה ומתחיל תהליך עוצמתי מאד כמו בכל תנועה ותנודה של סטורן
כל מעבר של כל פלנטה מהווה זמן בו אנו נפגשים עם המציאות באופן בו אנו מופעלים כדי לעורר את המבנה הפנימי שלנו לצמיחה וגדילה גם אם יש כאבי גדילה כאלה או אחרים
כל פלנטה יוצרת הפעלה מסוג שונה, מהדהדת תדר שונה, לכל גרם שמימי יש משהו מיוחד משלו ולסטורן יש את התדר וההפעלה שמחברת למציאות.. החיבור למציאות יכול להיות מאד לא פשוט משום שנדרשת לקיחת אחריות על המציאות שלנו, משום שנדרשת הסכמה ללכת בשביל ברור למטרה ברורה ולהתבגר
מעברי סטורן נחשבים לקשים משום שדורשים להתמודד, לכן לא אחת נחווה תחושה של קשיים ואתגרים והדרך למעשה מובילה למסע של חניכה באמצעותה אנו יוצרים לעצמנו עמוד שדרה יציב לצד חכמה עמוקה שמספרת מאיפה אנו באים ולאן אנו הולכים
מסע חניכה דורש המון עבודה לצד ביקורת קשה מבפנים ומבחוץ. ביקרות מבפנים מתוך הבנה של מה הפוטנציאל שלנו באמת ומה נדרש לעשות כדי להגיע למימוש והגשמה וביקורת מבחוץ בגלל לחצים חברתיים שדורשים מאיתנו סוג של התאמה למסגרות ומערכות במטרה למצוא את ההצלחות שלנו
לא אחת הביקורת הפנימית מתנגשת עם הביקורת החיצוניות ומכאן נוצרות השוואות, השוואות בכל תחום ומימד שמובילות לאשמה, בושה, הלקאה ו… (ביחס למיקום סטורן במפת הלידה וביחס למעבר שלו על מפת הלידה) וממקום זה מתחיל הליך של צמצום כל מה שמיותר ברמה של רעשים ודרישות לא רלוונטיים, מה באמת חשוב ומה לא, מה מסיט מהדרך ומה תורם לדרך
מעבר סטורן מעיר את התודעה למקום בו אנו חווים ומרגישים שמשהו מנהל אותנו, תחושת הגורל והקארמה משחקים בחיינו ולכן נדרשת האחריות לנקות ולסלק את המהמורות שבדרך, או במילים אחרות לבחון מחדש מה באמת מפעיל את מצפן שלנו בדרך למטרה ולמה נוצרת תחושה שמישהו צריך לעשות משהו בשבילנו.. זה המקום לזכור את האחריות האישית למסע האישי, דבר לא תלוי בדבר והכל תלוי בבחירה שלנו ולכן מסע זה לא פשוט
מסע לא פשוט בעיקר בגלל הסיבה שנעשה לנו ברור שהכל תלוי בנו וממקום זה נפתח השיח הישן עם שייכות ולבדות ואולי אף בדידות בכל מעגלי החיים שלנו… לכן נוצרת ההבנה שאנו חייבים לקחת אחריות, צריכים להתחבר לאחריות ומוכרחים לעשות משהו בנדון, משא כבד מתיישב במקום הזה ותחושת העול והקושי הופכת להיות צל שמלווה לאורך הדרך.. האם? או שמא קבלנו מתנה?
כולנו נולדנו למצב של חוסר אונים, תלויים ונזקקים לטיפול, הזנה, חום, אהבה, תמיכה, מעטפת מחבקת ו… לכן שקשה לנו אנו מחפשים את אותה רשת בטחון , לחזור הביתה למקום בטוח או למי שהרשת של קרועה להתגעגע למה שאמור היה להיות חלק ממציאות החיים
הכמיהה לחזור למקום בטוח במיוחד בזמנים קשים או מאתגרים, לדוגמה המציאות העכשווית על כל פניה ..לא קל, זה גורם לנו להרגיש מדוכדכים, עצובים ומתגעגעים למשהו טוב, לאותה רשת בטחון וכאן נמצא קומפלקס מרתק בכל אדם ואדם.. הכמיהה והרצון לחזור לשם לא מוביל לשם אלא לאנטי תזה, הכאב והעצב רק גדלים והדרך לעצמאות וראיית מעל הולכת ומצטמצמת ומשהו כן מתחבר למקום הילדותי שמחפש את התמיכה והמעטפת כי קר שם בחוץ..
מקום זה לאט לאט הופך להיות כמו כלא ושוב אנו שמים אצבע מאשימה, או שהמציאות החיצונית שמה עלינו אצבע מאשימה..החוויה של לבד בתוך כלא של החיים והדרישות הבלתי פוסקות של החיים מביאות למקום לא פשוט בתוכנו ומכאן המפגש למעשה יכול לבוא לידי ביטוי בכמה דרכים..
מטרת מעבר סטורן לתת לנו את הבחירה מחדש, האם אנו טרמפיסטים במסע חיינו או האם אנו נוהגים בכרכרת חיינו להגשים ולממש את עצמנו למיטב הפוטנציאל הגלום בנו…
כעת כשסטורן נכנס לטלה אנו נכנסים למרחב חדש בו האנרגיה באה לידי ביטוי באופן שונה מאד ממה שחווינו עד כה.. אז באמת קורה? איפה זה תופס אותנו? למה? מה העבודה הנדרשת ומה התגמול?
זאת ועוד במאמר הבא…
ברכות