הקונפליקט בין הסיפורים שאנו מספרים לעצמינו למול עולם האמונות שמנהל אותנו – מרקורי ברטרו עושה מולות ליופיטר ברטרו על ציר תאומים/קשת
זה קורה ב – 4.12.24 בשעה 12.15 השיח בין מרקורי ויופיטר מגיע לשיא במעלה 16.43
מה מספר לנו שיח זה בין מרקורי ויופיטר?
נתחיל במי הם מרקורי ויופיטר, מרקורי ויופיטר הם שני קולות שמנהלים את תפיסת המציאות שלנו, מרקורי את המציאות היומיומית ויופיטר את המציאות שמעבר ליומיום, כשנוצר קונפליקט בניהם, נוצרת תחושת הבלבול ומתח שמובילים לכעס המתפרץ מכל משב רוח וגם הקטן ביותר.
למעשה מקום זה מייצר שרפות שלא ניתן לנהל אותן, זמן זה לוחץ חזק מאוד על תבניות שיוצרת את השפה הפנימית שלנו בנינו לבין עצמינו ובנינו לבין העולם.. חשוב לציין שמרקורי ויופיטר ברטרו ולכן הכל מגיע ממקומות עמוקים מאד שבדרך כלל לא זמנים ולא אפשריים לנו…
כשמרקורי ויופיטר נמצאים על ציר של אש/אוויר.. לכן כל אש, אפילו הקטנה ביותר יכולה לקבל ליבוי דרך האוויר ולהתחיל לנוע ממקום למקום עד יצור שריפות גדולות של ממש.. מרקורי מביא את הרעיון ויופיטר מגבה בדלק של אמונה בצדקת הרעיון ומכאן קצרה הדרך לאין סוף תסריטים לא פשוטים
ולמה? משום שנוצרת העצמה של אנרגיה שגורמת לגדילה וצמיחה, שגשוג ופריחה של הרעיונות, אמונות, גישה ותפיסה, וממקום זה מתחיל לחץ חזק מאד על המחסנים העתקים (תת מודע) לגדול ולחץ זה גורם להפעלה של גלים על גלים של מידע שאגור בפנים : המטרה היא שנוכל לבדוק אם המחסנים שלנו עדיין משרתים אותנו בצורה נכונה או שהגענו לנקודת הפג תוקף.. ואז מחשבות ומילים מקבלות כוח גדול יותר מצד אחד למקום של עצבנות ומצד שני למקום של הרפתקנות ובמקביל היכולת לזהות מאפשרת לנו לנקות את המחסנים או לצייד אותם במידע עדכני שתואם את נקודת הזמן הזאת בחיינו
חשוב לציין ביטוי נוסף של שיח זה בין מרקורי ויופיטר, המארג האנרגטי הזה מוציא המון החוצה, קשה להפסיק לדבר או קשה לעצור את הרעיונות האין סופים או קשה למנוע את עצבנות או את הצורך העז לספר אין סוף סיפורים והכל עם הפרזה גדולה מאד.. הטיפ ביום כזה, לנשום, לשמור על איזון פנימי בעיקר דרך התבוננות בפשטות של הדברים בחיים, לנשום ולתרגל השקטה של הרעש שבראש..
אם נחווה שיום זה עם חוסר שקט, עצבנות וקושי להכיל .. כדאי שנבדוק את הסיפורים שאנו מספרים לעצמנו מול עובדות ולא מתוך דיעה או דעתנות . לסיפורים שלנו יש תפקיד נפלא לחזק את האמונה ובעזרתה לצאת למסעות ללמוד ולצמוח, אך שאנו לא נצמדים לעובדות אנו יוצאים למסעות שווא.. שכן מרחב זה מנתק אותנו לחלוטין מהמציאות ומיצר מציאות חילופית שלא משרתת את המסע שלנו.. זה בדיוק המקום בו אנו בוחרים בין עצבנות ובלבול לבין השראה והאמונה.. .
אם יש בנו שקט והבנה.. זה זמן נפלא לנשום ולהיזכר מה האמונות האמיתיות שלנו ואיך הן תוכלנה לעזור לנו לצאת למסע.. וכאן חשוב לציין נקודה מעניינת שמתייחסת לשיח הטבעי שיש לנו עם מספר הסיפורים האישי שלנו לצד היחסים שיש לנו עם הפילוסוף הפנימי, אם מערכת היחסים עם שני קולות אלה /שתי דמויות לאלה מקבל תשומת לב ועבודה על בסיס קבוע, זמן זה יכול להיות זמן נפלא למינוף והעצמה של הרעיונות, ההשראה, השמחה, ההתרגשות והדלק ליישום ומימוש במציאות חיינו ובכך לשנותה ביחס לחלומות שלנו..
זמן מיוחד לקבל מפתח מאסטר לנבכי המחסנים העמוקים ביותר , מחסנים שמלאים במטענים והרגלים של הסיפורים שאנו מספרים לעצמינו לצד האמונות שמנהלות אותנו.. לכן כדאי לעצור , לנשום ולזהות..
ברכות ליומלאור