הירח הוא גוף שמימי המלווה את הכדור על בסיס קבוע, הירח הוא הלוויין האינטימי של הכדור.
הירח מסמל את התנהלות ומחזוריות החיים המלווה אותנו בחיינו היומיומיים, אותם הרגלים הגורמים לנו לחוש נוח ובטוח במסגרת המוכר והידוע, שכן המוכר והידוע הם הבסיס לביטחון ונוחות.
מקום זה מחבר אותנו לרגשות באופן ישיר שכן מקום נוח ובטוח מאפשר לנו להיות נינוחים רגשית בעוד מקום מאיים ולא נוח, חושף אותנו לפחדים, חששות ותחושת כליה. לכן כמה מאיים שלא ברור לנו המובן מאליו, איזה רגשות זה מעורר בנו, פחדים וחוסר נוחות. וכאן הירח יכול לספר לנו על אל לילה ועוד לילה..
נקודה מעניינת נוספת נובעת מהרעיון שאנו מגדירים את עצמינו דרך איפה מי מלווה אותנו שאולי אנו מגדירים אותנו דרך המלווה?:) בכל אופן במילים אחרות ירח מהווה “מסננת משקפת” של האור הסולרי, העיקרון הירחי מאפשר לנו לאמץ ביחס למה.. תלוי בפלנטות אחרות ואינטראקציות עימן.
במפת הלידה מקום הירח מראה מה נוח, נעים, רך, מתחבר לרגש, לתחושה, לפעולה הנובעת מעצם תהליך ההכלה.
הירח הוא סמל, בשפה האסטרולוגית, הסמלים הם כמו אותיות של שפה. כל סמל מהווה תמצית מרוכזת של סיפור עצום, כל סמל משקף עולם מלא. בעולם העתיק הייתה הבנה עמוקה לסמלים ולכן סמלים שובצו בכל תבנית דתית, פילוסופית או אמונית, לכן נראה את תרבויות עתיקות משלבות סמלים כערכים, לדוגמה: ביהדות, בקבלה גרמי השמיים ומופיעים כסמלים המייצגים איכות, עוצמה ואנרגיה, או מושלכים לעולם המושגים המוכר לנו: לדוגמה: ארבע אמהות, הלו הן ארבע פני הירח (ארבעת הפאזות). בתרבויות אינדיאניות עתיקות, הלבנה הייתה הסבתא הגדולה של השבט וזכתה לכבוד עצום בכלל הבנת תפקידה בנוגע לכל יושבי הכדור, בדיוק כמו סבתא גדולה של השבט שניתן להישען והיתמך על ידה.
הסימבוליקה ממשיכה ומתפתחת עם עלייתה של הפסיכולוגיה, מדע צעיר מאוד שנשען על סמלים. פרויד, אבי הפסיכואנליזה, גרס כי נפש האדם בנויה ממודלים שניתן להגדיר. אחד המודלים המרכזים בעבודתו הוא המודל הטופוגרפי, מודל זה טוען שהנפש בנויה משלושה רבדים מרכזים, מודע, לא מודע וסמי מודע, במודל זה הירח הוא הלא מודע או כפי שאנו נוטים לכנות התת מודע…זה הוא הרובד הנפשי המכיל תכנים, רגשות, זיכרונות ומשאלות אותם האדם אינו מסוגל לשייך אל עצמו.
בהמשך תלמידו יונג, שהתעניין באסטרולוגיה “לקח” מודלים אסטרולוגים ותרגם לשפה החדשה של הפסיכולוגיה, לסמלים שאנו מכירים, קרא ארכיטיפים, ארכיטיפ הוא מונח שטבע יונג, מטרתו לתאר דפוסים הנמצאים בבסיס ההתנהגויות האינסטינקטיביות שלנו. יונג טען שקיימות סיטואציות שהינן מרכזיות בהיסטוריה של המין האנושי, ללא תלות בתרבות ובזמן, ושהדרך היחידה להסבירן היא בהקשר הקולקטיבי הרחב. אלו הם ארכיטיפים, הם נשמרים כמשקעים בזיכרון האנושי ומועברים מדור לדור . הירח הוא ארכיטיפ האם, האם ארכיטיפית טבועה במאגר הגנטי של האדם, היא מכילה את כל ההיסטוריה האנושית של יחסי אם/תינוק וכל אדם תופס את אותה דמות באופן שונה ביחס למבנה הכולל של הגנטיקה שלו (ובמרחב שלנו: מפה אסטרולוגית) . דמות האם לא נמוגה ונעלמת אלא ממשיכה לתפקד ולהיות מושלכת לאזורים אחרים בחיים, אותם רגשות ותחושות שחווה מצטרפים למאגר שמהווה מחסן ממנו מופעל ופועל באופן אינסטינקטיבי.
מדעי המטפיזיקה ואזוטריקה מתייחסים לירח כאל תבנית קוסמית החיה עם תבניות נוספות וביחד יוצרות מבנה ספציפי, חתימה אישית וייחודית לאדם, אותה תבנית נרכשת והיא פרי של סך הגלגולים של האדם, הירח הוא סך הידע האזוטרי של הכרומוזום X המגיע מהאם, טעון במידע שנושאת השושלת הנשית, טעון בחתימות אנרגיות, קארמה ותכנית עבודה שנועדה להתפתחות הנשמה.
ישנן כמה וכמה גישות חלקן מערביות וחלקן מזרחיות וחלקן שילוב של מערב ומזרח, אך הרעיון כאן תבנית פילוסופית, אזוטרית ומטפיזית שמאפשרת תכנת אבחון, הבנה, מודעות וכלים לעבודה כלי לאפשר להתפתחות של הנפש והנשמה.
הגישה הפסיכולוגית על כל רבדיה התפתחה מאוד במאה שעברה דרך פרויד ואחריו יונג (ארכיטיפים הם השאלה מאסטרולוגיה, לדוגמה: אנימה ואנימוס) ממקום זה למדנו לתרגם את הירח, דפוסים רגשיים, לא מודע, סך התנסויות שנאגרו והודחקו, אינסטינקטים ראשונים ופרימלים, במקביל הגישה האזוטרית פתחה ערוץ עצום בין תרבויות וחזרה והחייתה ידע עתיק שזמין ואפשרי לכל אדם, לדוגמה: במחוזותינו: קבלה. כמו כל שפה האסטרולוגיה מתפתחת לענפים רבים כדי לאפשר את מה שנדרש בזמן זה על ידי הלא מודע הקולקטיבי, המבקש ריפוי ולכל אדם המבקש שינוי והתפתחות, תוך כדי מתגלות תבניות חדשות ומקום זה בחרתי את התבנית של האסטרקואוצ’ינג: תבנית שלוקחת בחשבון את כל החלקים שצוינו לעיל ועוד..
הירח לפי שיטה זאת הוא סמל, ארכיטיפ, תבנית, אנרגיה, גנטיקה ו… שמפעילה אותנו מרגע היוולדנו, למעשה הרבה יותר רחוק, כיון שהירח מסמל את הגנטיקה הביולוגית שלנו, למה למי אנו שייכים או לא שייכים, ירח במזל ובית נותן לנו את ההבנה הראשונית לשייכות: קארמה ביולוגית, קארמה נשמתית, מאין האדם מגיע , מה אוגר בתוכו, מה המידע שטעון בו ומפעיל את האוטומציה שלו, במקביל מה החסכים..מה מכיל אותו מאגר ענק שאני מכנה המרק של החיים, כל מה שנכנס ובושל שוב ושוב והפך לחומר אחר אותו אנו אוכלים על בסיס יומיומי.. הרעיון דרך האבחון הראשוני של שיטת אסטרוקואוצ’ינג : איך לקחת את כל החומרים ולהשתמש בהם, להעביר אותם למודע, לתרגם אותם מאנרגיה לתבנית מעשית, ליישום ומימוש חלומות (תוך ריפוי והעצמה, ויותר מכל יצירה של מציאות תואמת פוטנציאלים) המטרה להשתמש בנתון סימבולי: ירח לעבודה אישית לפרוץ את גבולות ומגבלות הקארמה, ביולוגיה, מקום וזמן לחוות ולהרגיש את החיים באופן מלא ומודע, ומכאן קצרה הדרך לאור ואושר:) לכל מי שמתעניין בשיטה, בקרוב מאמרים.