מארס

מארס הוא שליט מזל טלה, סמלו מייצג את מהותו, חץ היוצא החוצה ממעגל שלם, הכוח לפרוץ מתוך מעגל ולכוון לנקודה ספציפית וממוקדת.

אסטרונומית מארס הוא הכוכב הלכת הרביעי במערכת השמש שלנו, והראשון מחוץ למסלול של הכדור ומכאן למעשה יוצר מעגל חיצוני לכדור ומייצג את האפשרויות שמעבר לבית, ובעצם כך מייצג טריטוריה לא מוכרת ואפשרות להתרחבות ולחופש. צבעו אדום בשל כמות הגדולה של תחמוצת ברזל במבנה הקרקע של מארס, וכאן מעניין לחקור קצת יותר לעומק מה אומר הברזל כמינרל ברמת התפקוד במערכת האנושית

מיתולוגית, מארס נקרא בשמו של אל המלחמה הרומי (במיתולוגיה היוונית נקרא ארס) וכאן נכנסים מיידית לסוגיה מה היא מלחמה ומה הרבדים בהם עוסקת מלחמה? מלחמה יכולה להגיע ממקום של הישרדות או מלחמה יכולה להיות מלחמה פנימית של אדם המבטאת ומשקפת קונפליקט פנימי..בכל רובד של מלחמה מדובר בביטוי של הלוחם הפנימי ושאיפתו לניצחון: גם כאן עולה השאלה: ניצחון פיזי בכיבוש (בכל הרבדים) או ניצחון הנפש.

מארס מייצג את הלוחם שמתפתח מצייד, בכל אחד מכולנו קיים הצייד הקדמון. בתרבויות עתיקות מטריארכליות בהן לכל אנרגיה יש תפקיד, הצייד הוא מקור הכוח לחניכה, מסע הצייד הראשוני היה לצוד את כל רסיסים מזמנים עברו כדי לצור ישות שלמה ומכאן רק ניתן להיכנס לשבט, למקור הביטחון והעוצמה, לעיתים צייד נאלץ לנוע עם הרוח ימים רבים ואף שנים עד שחזר שלם, לעומת זאת, בתרבות הפטריארכלית הצייד הוא זכר שצריך להוכיח את זכרותו, את הזיכרון החייתי הטמון בו כדי לצור את ערכו ואם לא צד, הרי שעולם השכר והעונש עובד שעות נוספות ומכאן קצרה הדרך לנידוי ולאשמה.
כיוון שאנו חיים בתרבות שמאות שנים הותנה והופעלה על ידי קודים פטריארכליים, אנרגיית הצייד לא פשוטה לתפעול ולעבודה עם.. כיוון שתמיד נמצא כוח גדול מאוד ומאיים שזורק את הצייד למקום של שפיטה, אשמה וכאב..
אם ננסה ללמוד את דמות הצייד במפה אסטרולוגית, נפגוש בראש וראשונה את מארס, מארס הוא הצייד הפנימי, הצייד מייצג אנרגיה טהורה, גולמית, ראשונית ועוצמתית שלא פשוט לאדם המאולף עלפי עקרונות התרבות לחיות עם האנרגיה זאת, למעשה בתרבות שלנו אנרגיה זאת מזוהה כאנרגיה חייתית, יצרית ו”לא תרבותית” , ממקום זה, מארס זוכה לסירוס, רמיסה וחוסר יכולת לעבוד עם האנרגיה אותה מייצג באופן בונה ולמטרה גבוהה שכן תמיד נזרק להישרדות..

מארס מייצג את הפרא הפנימי שבתוכנו, הצייד, הכובש והשורד וככל שאנו חיים בעירות ומודעות לאנרגיה זאת אנו יכולים לתעל אותה וגלגל אותה על הגלגל למען מטרות גבוהות ולחיבור למנהיג הפנימי שבתוכנו…בגלל צורת החיים שלנו,אנו בודקים ושוקלים את האנרגיה המראסיאלית (ציר טלה מאזנים או שור עקרב) לפי תבניות, דפוסים, ערכיות ורגשות, שיוצרים חוסר הבנה וחוסר יכולת להתחבר ללוחם או לפרא הפנמי שבתוכנו, הפאזה של הפרא היא הפאזה הראשונית, ממנה נולד הלוחם וממנו נולד המנהיג הפנימי היכול להוביל למטרות וליעדים כדי להגיע להגשמה ומימוש בחיים.

מארס הוא המוציא לפועל
מארס הוא התשוקה ויצרים הראשונים ביותר
מארס הוא האדרנלין והריגוש המגיע עם האדרנלין
מארס הוא רצון
מארס הוא ערות
מארס הוא האינסטינקט הראשוני לחיות ולשרוד

במקביל אותה אנרגיה מרתקת שלא תועלה לפעולה ויצירה מראה עצמה ב”רשימה הבאה”

מארס הוא הפחדן הגדול
מארס הוא המסרס והמקצץ
מארס הוא החוסר בריגוש ובתשוקה
מארס הוא החוסר רצון והתקבעות בשלולית
מארס הוא השינה העמוקה בריק ובחוסר אונים
מארס הוא החידלון הגדול ביותר והקרבן הנורא ביותר

אסטרולוגית מארס הוא שליט מזל טלה ועקרב, מזל טלה פותח את הגלגל ומהווה דלת כניסה לחיים, כאן אנו יכולים לזהות את מארס כמתחיל את המסע כשבראש וראשונה מגדיר לאדם את הגבולות של היש במקביל את הרצון להיות, ולפרוץ את הגבולות של השיש שכן הזיכרון הקדום של הנשמה עדיין חי במלוא העוצמה לפני הבנה ראשונית של מי אני, קיים הרצון לחיות ולשרוד

בעוד מזל עקרב מסיים את החלק האינטראקטיבי בין אדם לבין עצמו, סביבתו ואחרים כדי להגיע ללידה חדשה והפתח לחוקים של הקוסמוס.. כאן מארס מתפקד דרך רצון להתמודד והתעמת, להתאמת וללחום בחלקים המונעים פריצה לחוקי משחק גבוהים יותר

מארס מייצג את דמות הצייד בתוכנו, לצייד יש תפקיד, לצאת החוצה במלאו העירות והערנות, עם חושים מחודדים למטרה ברורה, לצוד. מה שהצייד מביא הביתה מאפשר שובע, ביטחון, העצמה ביחס לסוג הצייד שהביא הצייד, אך אליה וקוץ בה, הצייד נגמר והצייד צריך לצאת שוב, לעולם הצייד לא יודע עם מה יחזור, לעולם הצייד לא יודע אם יהיה שבע: ממקום זה רובד ההישרדות עולה, הפחד עולה ואם הצייד לא הצליח לצוד, יכול לקלות לפול למקום של פחד, תסכול ותחושת קור ודיכאון.
אם הצייד מצליח לצוד, רובד האדרנלין עולה, מכאן הריגוש, העירות, הרצון לאכול וליהנות ומכאן אט אט הצייד בונה מחסן, טריטוריה ומקור כוח ועוצמה לעתיד. מקום זה יוצר את המרחב הבטוח של הצייד, מקום זה משנה את שמו ללוחם. הלוחם הוא שדרוג של הצייד, הלוחם גם מגן על הטריטוריה, מעצים את הטריטוריה ולאט לאט יכול לצור אינטראקציות עם לוחמים אחרים כדי להחליף “סחורות” מקום זה מאפשר בטחון, עוצמה, עונג ושמחה. אך שוב, אליה קוץ בה, כיוון שמדובר בתהליכים דינמיים המשתנים על בסיס יומיומי, הביטחון יכול בקלות להפוך להתניה, למה להכניס מישהו אחר למרחב שלי? למה לחלוק? למה לצור אינטראקציות כשהכוח בידיים שלי? למה לצאת מהמרחב הבטוח? מכאן : התקבעות והיתקעות, ההתקבעות והיתקעות מצמצמות את המחסנים והעוצמה של הלוחם ומכאן קצרה הדרך לחזור למקום של הצייד..
אם הלוחם מצליח להגן ולבנות טריטוריה פורה ומפרה, תוך אינטראקציות עם לוחמים אחרים או מקורות עוצמה אחרים, הוא עולה לשלב הבא, השלב הבא הוא מופעל ממקום של צורך ולא רק ממקום של רצון ומכאן צריך להתחיל לבדוק את ערך המנייה שלו ואיך להפוך לאסטרטג, בקצור לצייד הראשוני והתמים יש דרך המסומנת עלפי תמרורים ברורים המקודדים עלפי הגלגל וכדי לצור מסע מרצון ראשוני ובסיסי לשרוד ועד שמגיע למפגש עם הרצון הייעודי ומפגש עם החזון האמתי ולא עם הקליפה ששרתה ביחס למה קרה בחייו..

פעם בשנתיים מארס נכנס לרטרו ועימו מגיעים סט של שלטים ותמרורים: עצור, אין כניסה, סיבובים מסוכנים וציון כבישים אדומים.. כשמארס בשמים נכנס לרטרו אנו מקבלים הזדמנות לעצור לרגע ולעבד את המעגל המארסילי האחרון ומכאן להתחיל להעלות מה קרה במעגל האחרון של מארס ואיך הצייד שלנו פעל, או איך הלוחם שלנו פעל ומה יצר במסגרת השנתיים האחרונות (מעגל מארסיאלי מתמשך לאורך שנתיים) כל רטרו מאפשר להעלות את האנרגיה ביחס למזל ולבית שבו עובר מארס, כעת מארס התחיל את הרטרו בסרטן ומזל סרטן מסמל את השורשים הראשונים מהם האדם מוזן, הביטחון הרגשי הראשוני ממנו נבנים דפוסים אוטומטים המפעילים ומתפעלים אותנו. מזל סרטן מייצג את הבית בו גדלנו, תחושת השייכות שלנו, קארמה ביולוגית, חיבור לשבט ומקור הזנה. כשמארס ברטרו בסרטן נוצרת הצפה סרטנית וכל מה לא מאפשר חיבור למהות הסרטן או כל מה שדחקנו ברמה רגשית עולה, צף, יוצר פחדים וחוסר שקט שדורש מאיתנו לחזור לתכנה הבסיסית לדרג אותה ביחס למה קורה היום.
ולמה? אם נבדוק אסטרונומית איך נראה הרטרו של מארס, נזהה מסלול של לולאה, למעשה מארס נכנס ללופ וכל מה שלא מתאים.. נכנס לעניבת חנק שמאלצת לפלוט את מה לא נכון, הדרך איך זה יוצא ומתבטא, תלויה במזל, בבית ובהיבטים שמארס יותר למפת הלידה בכלל ולמארס הלידתי בפרט או במילים אחרות חזרה לתכנה הבסיסית של מארס הלידתי.

התכנה הבסיסית של מארס מוטבעת בלידה אמנם, אך יוצרת את תבנית הסופית בגיל שנתיים , הגיל בו מארס מסיים מעגל, בפסיכולוגיה גיל זה נקרא “גיל שנתיים הנורא” הילד לומד את אנרגיית הציד, טריטוריה, אומץ, מלחמה לעצמאות וממקום זה המילה השגורה בפיו “לא” אם קבל לגיטימציה למהות הלא (ההכרחית כחלק מהתפתחות העצמאות) או לכעס נולד אם לא קבל מה שרצה (הדרך לפלוט את האנרגיה החוצה כדי לאפשר זרימה), הילד לומד להתמודד עם כעס ורצון, אם סורס, נענש, הותנה או כליו נלקחו ממנו, זמן זה יעלה את הכאב שנולד אז ומכאן את התחושה של אני לא יודע מה אני רוצה..
הנוסחה פשוטה מאוד: רצון שלא קבל מענה מתבטא בכעס, כעס הופך לזעם, תסכול, פחד, הדחקה או דיכאון וכאב עמוק של חוסר מיצוי ומימוש עוצמת הצייד (צ’אקרה ראשונה)
הצייד הוא תפקיד שמהותו להביא מהכוח אל הפועל רצון. לכן אותה אישיות פנימית שנוגעת בתפקוד הרצון בחיינו מבקשת כעת טיפול..

בזמן הרטרו נפתח חריר בתכנה שמאפשר לנו לגעת בחומרי ליבה ולהתמיר את מיקומנו ממקום של צייד ללוחם וממקום של לוחם למנהיג וממקום של מנהיג לזירה, מימד ומרחב הוויה חדש.. לכן זמן זה חשוב ובעל משמעות בחיבור לחיים ורצון: לכל מי שיש מארס חזק, מוזמן באהבה לסדנה/חגיגה וכלים להבנה/התמרה