היום, 9.1.21 מרקורי נצמד לסטורן. מה מספר המפגש בין השניים? כל פלנטה מייצגת תדר אנרגיה/תדר מסוים והחיבור בין התדרים/אנרגיות יוצר תבניות חדשות שמטרתן להביא להתפתחות וצמיחה, במיוחד כשיש שיח בין פלנטה אישית מאד לבין פלנטה גדולה, במקרה זה מרקורי וסטורן.
כדי להבין מה מהות ההתפתחות והצמיחה נבדוק מי הפלנטות המשתתפות בשיח ואיזה תדרים/אנרגיות מיצגים. מרקורי מייצג את האנרגיה/תבנית של מספר הסיפורים וסטורן מיצג את האנרגיה/התבנית של הצנזור. ובהרחבה: מרקורי מייצג את החשיבה והתקשורת במקביל ליכולת לחבר בין חלקים שונים בשיח הפנימי/חיצוני שלנו. איך שיח זה בא לידי ביטוי בגזרת הדלי? מרקורי מחפש את הביטוי המיוחד, הכן והאמתי, אותנטיות ויצירתיות או במילים אחרות: מעוף מחשבתי אך כעת בגלל המפגש עם סטורן על האמור לעיל מתרחש תחת עינו של הצנזור.
סטורן שליט מזל גדי ודלי (הופעה שונה לחלוטין בגדי ובדלי) סטורן במהותו מייצג את הצנזור המוביל למפגש עם המורה הפנימי כדי לאפשר גילוי של חכמה וכלים ליישומה במציאות חיינו. לכן זמן זה מאפשר זה להעיף מבט רציני במציאות החיים ולהגיע להבנה האם מציאות זאת נבנתה מבחירה מודעת או מנסיבות חיים. ואיך ניתן להרים את מה שאנו רואים ולמנף למשהו חדש שייתן פתרון לבעיה ישנה…
מסיבה זאת המפגש בין השניים יכול ללחוץ על כפתורי ביקורת פנימית, אשמה מלווה בהלקאה כשהמטרה להתבונן ולראות מה מוביל ולמה במטרה לקחת את המסקנות ולהפיק בחירה חדשה שנשענת על תוצאות… האם? בזירת הדלי יש הנחות, משום שסטורן השליט בהופעה זכרית של פעולה ומרקורי נעלה בדלי ולכן הפעולה היא להרים ולמנף את האנרגיה למעלה כדי להרחיק את תקרת הזכוכית
לכן מפגש זה מאפשר לפתח תכוניות פרקטיות וחכמות שנשענות על תוצאות אמתיות ולא על סיפורים או תירוצים ויותר מכל פחדים שמקבעים את השכל והתודעה למקום בו נכנס לאוטומט. כיוון שמקום זה כולא את תפיסת המציאות בתוך תבניות שמונעות מפחד ומתח, זה הזמן לשחרר ולהותיר מאחור את מה שלא רלוונטי ולא מקדם את המטרות… למנף את המחשבה מחוץ לקופסה.
דרך אחרת לתרגם את הקשר בין מרקורי וסטורן: מרקורי מייצג את החשיבה והתקשורת של האדם ולכן מרקורי מייצג את היחסים הראשונים שיש לנו לסביבת החיים שלנו הנובעים מאותה חשיבה ותקשורת. סטורן מייצג את הצנזור שמעמיד את חיינו תחת עדשה של “צריך” הנובעת מהצורך בהכרה חברתית והצלחה. ולכן שנוצרת בניהם זווית דינמית כל צד מושך לכיוון שלו ואנו חשים וחווים לחץ ומתח גבוה מאד. מקום זה מכריח לבנות (סטורן) חשיבה (מרקורי) רציונאלית, דיסקרטית, מובנת ונוקשה כדי לצור נתיב בהיר למטרות ולהצלחה ולא בהכרח בדרך קלה ונוחה.
ולמה? כאן סטורן לוחץ לנו על כפתורים העוסקים בסוגית “המושלם” בחיינו וסוגיה זאת דוחפת לחץ לעבוד קשה יותר, להתאמץ יותר ולהתמודד עם מה שנמצא בדרך להגשמה והצלחה ולכן זמן זה חושף את השיח הפנימי שלנו עם פרפקציוניזם לצד תחושת חוסר האונים שמהמערכת יוצרת בחיינו… בפועל מה שקורה, קל יתר להתחבר לחצי כוס הריקה ולהיסחף עם תחושות והרגשות של חוסר אונים ועייפות של הדרך ומכאן קצרה הדרך למלנכוליה וייאוש .. אם זמן זה מציף את התחושות הללו, מודבר בנורות אזהרה שמספרות לנו שאנו כבדים מידי, לוקחים את עצמינו ברצינות גדולה מידי, מכבידים על עצמינו במשקל יתר של השפעות שמחוץ לנו ויותר מכל, זמן נפלא לפירוק הפחדים והלחצים לתוכנית בהירה וקלה ליישם מטרות והצלחה בחיים… אם זמן זה מביא עמו דחף לעשות, זה הזמן לצאת החוצה.
אם נמשיך לחקור את היחסים בין מרקורי וסטורן, מה מספר לנו דיאלוג זה? ברמה הראשונית הסבר פשוט שזמן זה מאפשר למחשבות ורעיונות חדשניים לצור תבניות מכווננות מטרה… אמנם לא בקלות, אך עם גישה ברורה, אובייקטיבית ופרקטית שיכולה להניב תוצאות בכל תחום.
זה הזמן להתבונן באומץ בהחלטות שהתבססו על קונספט של הצלחה או כישלון. לכן אם יש לאדם משהו במבנה הטבעי שנוטה למלנכוליה, היבט זה יכול ללחוץ על “חצי הכוס הריקה” ולהציף את הראש במחשבות מסוג זה וכעת גם הבנת הסיבות ומכאן ערוץ פשוט יותר לכוון למטרה… ברגע שמרקורי חולף עלפני סטורן מתחיל מעגל חדש ולכן היום ניתן להפיק מסקנות ולהבין באמת מה נדרש כדי לעוף מעל תקרת הזכוכית…
אגב, בכל שיח שסטורן משתתף אנו חווים מחדש את מקומה של האוטוריטה בחיינו, הכו המופעל להיות בסדר, בשביל המוכתב ובדרך ההכרחית כדי להיות חלק מחברה מסוימת וכעת שמשהו מתפרק, עולות הסוגיות של המתח שיש לנו מול אוטוריטה והפחד לחשוף את המחשבה הייחודית, נקייה, כנה והאמתית, אז, זה הזמן בדיוק לחשוף מחשבות חדשות ואוטנטיות כדי להתחיל מעגל חדש של יחסים בין מחשבה אישית להכתבות חברתיות