מרקורי

מרקורי על פי המיתולוגיה הוא שליח האלים. השליח המעביר מידע ממקום למקום, ובכך יוצר חיבורים בין לבין: מחבר בין מילים למשפטים, בין גישות שונות, בין פרטים, בין אנשים, בין סיבה ותוצאה, ובכך למעשה מרקורי מהווה את הבסיס הראשוני להבנה, הגדרה ותפיסת המציאות. תפיסת המציאות מעניקה לנו את הכלי הבסיס והראשוני להישרדות בעולם, ככל שאנו מתפתחים ולומדים להשתמש בפאזות הגבוהות של מרקורי כך גם היכולת שלנו לחוות את המציאות גודלת ומתעצמת , בד בבד המודעות מתפתחת ונוצרים קשרים וקישורים לרבדים וממדים נוספים.

מרקורי מייצג את מערכת החשיבה: מנטל ומיינד ומכאן ה”רכיב” הכל כך חשוב ביכולת לצור סדר ליניארי ותבניתי במפגש עם המציאות.

מרקורי מאפשר תכנה לקליטת הדפוסים הקיימים בטבע ומכאן פענוח והבנה, השלכה ואינטראקציה, ככל שמודעות גדלה כך גם היכולת של מרקורי לספק ביחס לפוטנציאל של הפאזות הגבוהות שלו.

אסטרונומית מרקורי הוא הפלנטה הקרובה ביותר לשמש, סימבולית, הקירבה למקור האור והידע (פיזית/סימבולית) יוצר דואליות מעניינת מחד וקומפלקס מרתק מאידך: האפשרות להארה או לשריפה.

הגלופה של מרקורי הגלופה מדברת על הכלה (חצי ירח למעלה) מעל הרוחניות והתהליך (מעגל) דרך החומר (צלב): קבלה והכלה, עיבוד והטמעה והורדה להגדרה.
תרגום אחר: המעגל מייצג את הכוח רצון של האני השלם ורק עליו נשען הגביע המכיל את השפע, והצלב שמוריד לאפשרות מימוש בחומר, מכאן הגדרת הגשר בין לבין.
נקודה מעניינת נוספת: מרקורי מייצג את אופן החשיבה שלנו: ברמה סימבולית הוא צירוף של גלופת הירח וגלופת ונוס, לכן כל אופן ואופי החשיבה נשען ומתבסס על רגשות ותחושות ומכאן החשיבה לעולם סובייקטיבית ומתארת תרגום של מציאות ולא מציאות כפי שהיא.

אסטרולוגית הרעיון המרכזי: תכנת חשיבה (מנטל ומיינד) הסתגלות לסביבה ותפיסת מציאות
כשליח מרקורי הוא המעביר והמניע דטא מנקודה לנקודה בכל הרבדים, בין אם קומוניקציה במילים או בתנועה: אך באופן שונה כשמתפקד כשליט מזל תאומים לעומת תפקודו במזל בתולה.
מרקורי כשליט תאומים מייצג את הפאזה של הילד החוקר, הסקרן, הבודק, הבוחן את הסביבה, בפאזה זאת, אב טיפוס המרקוריאני יכול להילכד רק באינפורמציה ודרכים להגיע לאינפורמציה, תוך כדי סחרור וחוסר מיקוד. מרקורי כשליט בתולה מייצג את הפאזה הבוגרת המנתח, בוחן לעומק, השואף להבנת האמת ובפאזה זאת, אב טיפוס המרקוריאני יכול להילכד בירידה לפרטים הקטנים וחוסר יכולת לראות תמונה גדולה ומכאן הדרך לביקורת וחוסר שקט קצרה ביותר.

מעגלי מרקורי והקשר להתפתחות האדם: מרקורי הפלנטה הקרובה ביותר לשמש ולכן הזמן שמרקורי מקיף את השמש הוא שלושה חודשים (בשל הקרבה לשמש נראה לנו כי לוקח לו שנה, אך זאת משום שנע כלוויין לשמש) שלושה חודשים הם אבן דרך בציר הזמן למדידה של ערוץ מרקוראיני. דוגמה: שלושה חודשים הם הזמן שנדרש לתינוק ל”השיל” את המעטה של הילוד ולהיות לתינוק, תינוק מתהפך בשליטה מלאה, אוחז חפצים ויוצר קשר עין, ממלמל ומחקה, צוחק ומוודה את הסביבה הקרובה שהוא קיים. שלב זה הוא כמו הטבעה של דפוס מרקוריאני, ומכאן הדפוס הולך ומתפתח, מתעצם ומשתבח. לדוגמה: בשלב הבא אחרי שלושה חודשים (בגיל חצי שנה) התינוק מתחיל לזחול, לשבת, לעמוד, לבטא הברות ברורות, למעשה כל ההתקדמות של התנועה, קשר, קשב, וורבליות והסתגלות מתגלים כבר כעת, מכאן אנו יכולים לזהות את יכולת יצירת הקשר עם הסביבה, גמישות במחשבה ותנועה וכאן כדאי לציין שמקום זה אנו יכולים לזהות “תכנה” קצת שונה, למשל מה ההבדל בין מרקורי ישיר לבין מרקורי ברטרו במפה הלידה של האדם: תכנה שונה משמע דרך התנהלות מרקוראינית שונה.

פאזות התפתחות של מרקורי מעבר לזמנים בהם התכנה המרקוראנית יוצרת קפיצת מדרגה (כל שלושה חודשים), אנו יכולים לזהות באופן ברור באדם בוגר את הפאזות של מרקורי: כמו כל דבר בעל צורה ותבנית, כך גם ההופעה של מרקורי בחיים: שלושת הפאזות הן: הלהטוטן, האלכימאי והבורא. שלושת הפאזות הן שלושה שלבים שונים של תפיסת מציאות.

הלהטוטן : מהיר, דינמי, יציב ומאוזן, ורסיטלי, וורבלי ומג’נגל בקלילות עם החומרים של החיים ונע במהירות מנקודה לנקודה עד למקום בו אנו מוקסמים ובטוחים שמתחוללת אלכימיה לעיננו, הלהטוטן בקלות יכול ללכת שבי אחרי הג’ינגול והוורסטיליות ולצור אשליה שאין לה אחיזה במציאות. האלכימאי : מסוגל לקחת את החומרים של החיים, דרך נוסחה ברורה יכול לצור משהו חדש (בריאה) שיוביל לשינוי בחייו ובחיי האחר, אך בו זמנית יכול להיתקע בתוך המרקחת שיוצר (שכן המרקחת
ניזונה ממרכיבים של אינפורמציה אותם ממגנט לספור שמספר לעצמו) הבורא: בורא ביחס לתפיסת מציאות גדולה יותר וכאן כדאי לקחת בחשבון את יופיטר ונפטון (שליטי פירמידת תפיסת המציאות). שלושת הפאזות ניתנות לבדיקה פשוטה מאוד בחיים: סיפור, איזה סיפור האדם מספר. כולנו מספרים סיפורים, משווקים מילים, מדברים דרך שפת הגוף, משדרים תחושות ורגשות, משליכים ויוצרים אינטראקציות כשהבסיס לכל : מרקורי.

מרקורי הוא הקוסם הפנימי, החומרים שמשתמש הם אישים ונובעים מתכנה אישית (מזל, בית והיבטים) מאותם חומרים יוצר את המציאות שלו, מקסם שווא או אמת? קסם או אשליה? קסמים יכולים להיות תעלולים בהם האגו משחק איתנו, משחקים של אשליה, מקסם שווא או הגדרה בהירה וברורה של תבניות הנשענות על חוקי הטבע, השאיפה להגיע עם מרקורי /תכנת תפיסת המציאות שלנו: לניטרליות הנשענת על חוקים בהם הסובייקטיביות מפנה מקום לאובייקטיביות.
בחיי היומיום לעתים אנו נוטים אחרי המידע הראשוני של מרקורי, אחרי התעלולן, הלהטוטן, אנו מוקסמים ממידע, ניזונים ממידע, עובדים למען מידע כי זה מאפשר לנו לחווט חוטים עם עצמנו ועם האחר, הלהטוטן בתחילת דרכו יכול ללהטט רק עם שניים או שלושה דברים, אך האימון (תרתי משמע) מביא את הלהטוטן למקום בו יכול להפנט ביכולות לעסוק בכמה וכמה דברים בו זמנית, מנותק למעשה מבחוץ, קשוב לקצב האנרגיות עמן מצוי באינטראקציה וכאן עולה למדרגה הגבוהה של ידע.. של האלכימאי, של הקוסם, כאן קשוב הוא לקוסם הפנימי וכאן מתחיל מסע המודעות של האדם למפגש עם הבורא הפנימי.

מרקורי הוא “תכנת” המודעות של האדם, ככל שנבין את מהותו ומשמעותו נוכל לפתח מודעות ולפתוח תודעה ביחס לפוטנציאל (וכאן מיותר לציין שהשימוש במוח האנושי שואף במקרה הטוב לעשרה אחוז) כשמעגלי מרקורי מאפשרים קפיצת מדרגה בכל שלושה חודשים בפאזה ראשונית וכל שבע שנים בפאזה שנייה. פאזה ראשונה: כל מעגל של מרקורי מאפשר לעלות מדרגה ופאזה שניה: כל שבע שנים לסיים מעגל מלא של ארבעת האלמנטים ולהקפיץ מימד.