היום 11.10.20 מתרחשת שיחה אינטנסיבית בין שני כוחות האור:) שמש מרכז המערכת ויופיטר הפלנטה הגדולה ביותר במערכת השמש משוחחים וכשיש לנו לחץ בין מקורות אור, האור מתפוצץ … איפה ואיך? בכל מה שנוגע לערכים וצדק!
ולמה צדק? שמש במאזנים שם דגש על מאזני הצדק ומהות הצדק בחיינו, אנו מודדים ושוקלים כל מה שבעל ערך בחיינו בכלל ובעיקר בתוך מערכות יחסים. וכן, יש לנו מערכת יחסים עם עצמינו, עם אחרים ועם העולם בכלל וכשמשהו לא פועל ברמה של הצדק הערכי אנו חווים את התחושה של התפשרות שמורידה להתנצלות ומשם הדרך קלה לתבוסה, כאב לב והרגשה של בדידות עצומה
יופיטר בגדי מספר לנו שאנו נמצאים במסע התבוננות עמוק מאד ליסודות המבנים החברתים שלנו, כשהמבנים החברתים אמורים להיות בנויים על ערכים ומוסר ערכי שנכון לכל אדם ואדם בפרט ולחברה בכלל. לכן יופיטר בגדי בודק את המבנים החברתים ואת האוטוריטות מנהלות את המבנים הללו ואיך עולם הערכים והמוסר מתישב כאן והאם? אם משהו לא פועל כאן באופן ערכי ומוסרי נחווה שבירה גדולה של עולם האמונות שלנו ותחושה של עצבנות, עצב עמוק, פאניקה ואבדן דרך ואמונה במה שהרגשנו שכל כך עובד ונכון לנו ומכאן קצרה הדרך לחוסר אימון ואמונה ובדידות עצומה
לכן שאנו רואים את מה קורה לנו בתוך מערכות יחסים ומה קורה לנו בתוך החברה ומה קורה עם האוטוריטות שמובילות את החברה ..יש מצב שנרגיש פצוץ ענק של מה שנקרא צדק או מלחמות בכל הכוח, תבוסה בכל העוצמה, כאב לב והתכנסות פנימה לתוך השבלול האישי של כל אחד ואחד.. בדידות עצומה. מה שיפה בפוטנציאל של מצב זה שאם נצליח להתרומם מעל נוכל למצוא את המכנה המשותף, גם לכאב ולאבדן הדרך וביחד לגלות אפשרויות חדשות שתצורנה עולם אחר בו הערכים והצדק יהיו אבני יסוד לחיינו
דרך נוספת להתבונן בשיח זה: מדובר בהיבט לא פשוט משום שמציב את הקושי לשפוט מה חשוב ובעל ערך גבוה יותר בחיינו ואיך מסתדר עם סוגיות של צדק…לפעמים בגלל נוחות או אחיזה בשברים של חלומות ללא ראיה אמיתית וערכית או פחד אם מה שאנו מכירים לא עובד, קל וחומר לגבי מה שאנו לא מכירים. למעשה כל שיח עם יופיטר מכניס את עקרון הגדלה והעצמה ותחת עדשה מגדילה אנו רואים את המציאות באופן מעוות ולא מסוגלים להיות בכנות ואמת עם עצמינו בין אם מדובר במאווים או בפחדים ולכן זמן זה מוביל למחקר פנימי מעמיק בנוגע לחיבור שלנו למציאות בעיקר בכל הנוגע ליחסים בין ערכים לצדק וכמה אנו מגמישים או מקשים את ליבנו .. כמה אנו שופטים או כמה מקבלים ולמה..
המתח בין שמש ויופיטר מאפשר להעמיק את השיח הפנימי, אמנם בדרך ניתקל בספקות, הטלת אשמה והשלכה חזקה לצד קרבות ומתחים בשם הצדק והערכים (האם או לכאורה) ודרך מאבק זה להגיע להבנה דרכה מסע חניכה עמוק ובעל משמעות גם ברמה אישית וגם ברמה חברתית..
נקודה נוספת להתבוננות פנימית קשורה מקום זה שם דגשים על בטחון עצמי, שאיפות ואמונות שיכולים לגדול למימדים של בעירה .. במצב זה קשה מאד לשפוט מה נכון ומה לא נכון, ולכן שיח זה שם דגש על קשב ועל איזון מתוך הבנות של נדנדת החיים הראשונית ביותר.. נקודות התורפה הן בטחון עצמי מוגבר עד מקום של הסתבכות עם סוגיות של שליטה, דומיננטיות, צדקנות, יכולת שיפוט לקויה נוכח נוכחות גדולה מידי של אני או של מישהו אחר במקומי, פרספקטיבה רחבה מידי או צרה מדי, התלהבות יתר ו…
חשוב לנשום ולבדוק את מערכת התגובות נוכח מפגש עם המציאות, סיטואציות ואנשים.. ודווקא אותם מצבי קיצון יכולים לעזור לראות בכנות מה באמת קורה בחיינו במטרה לאזן שכן רק מתוך איזון נוצר הערוץ הבריא לחכמה..
שיחה זאת היא נקודה בתוך ציר זמן שהחל ב 27.12.19 הגיע לשיא ב 14.7.20 וכעת אנו אמורים למצוא את החכמה של מסע חניכה זה, לא פשוט למצוא חכמה שאנו נמצאים במקום של בדידות, חוסר אימון, התכנסות והשתבללות או במקום של זעקה ענקית לצדק, אך אם נשכיל כעת לראות את הערכים עליהם מושתת האמונה שלנו, יש סיכוי שנוכל למצוא את המגדלור הפנמי והחברתי ולצאת מעבדות לחירות ובניה של יסודות ערכים שמעוגנים בתוך צדק ומוסר אמיתי (הסכנה במוסר של צדקנות וצביעות) שיקרינו שפע לחיינו ותחושה של שייכות ואהבה
היבט זה מתיישב היום עם התחלת קריאת בראשית, “וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי אוֹר. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר, כִּי טוֹב;..” הבחירה המחודשת והאמיצה שלנו בצדק: ערכי האור ליצירת טוב..