היום 15.11.21 שמש משוחח עם יופיטר, מדובר בשיחה אינטנסיבית בין שני כוחות האור:) שמש מרכז המערכת ויופיטר הפלנטה הגדולה ביותר במערכת השמש משוחחים וכשיש לנו לחץ בין מקורות אור, האור מתפוצץ … איפה ואיך? בכל מה שנוגע לערכים וצדק!
לכן היבט זה יכול להיות לא פשוט משום שמציב את הקושי לשפוט מה חשוב ובעל ערך גבוה יותר בחיינו ואיך מסתדר עם סוגיות של צדק. למעשה כל שיח עם יופיטר מכניס את עקרון הגדלה והעצמה ותחת עדשה מגדילה אנו רואים את המציאות באופן מעוות ולא מסוגלים להיות בכנות ואמת עם עצמינו בין אם מדובר במאווים או בפחדים ולכן זמן זה מוביל למחקר פנימי מעמיק בנוגע לחיבור שלנו למציאות בעיקר בכל הנוגע ליחסים בין ערכים לצדק וכמה אנו מגמישים או מקשים את ליבנו .. כמה אנו שופטים או כמה מקבלים ולמה..
המתח בין שמש ויופיטר מאפשר להעמיק את השיח הפנימי , אמנם בדרך ניתקל בספקות, הטלת אשמה והשלכה חזקה לצד קרבות ומתחים בשם הצדק והערכים (האם או לכאורה) ודרך מאבק זה להגיע להבנה דרכה מסע חניכה עמוק ובעל משמעות גם ברמה אישית וגם ברמה חברתית..
נקודה נוספת להתבוננות פנימית קשורה מקום זה שם דגשים על בטחון עצמי, שאיפות ואמונות שיכולים לגדול למימדים של בעירה .. במצב זה קשה מאד לשפוט מה נכון ומה לא נכון, ולכן שיח זה שם דגש על קשב ועל איזון מתוך הבנות של נדנדת החיים הראשונית ביותר.. נקודות התורפה הן בטחון עצמי מוגבר עד מקום של הסתבכות עם סוגיות של שליטה, דומיננטיות, צדקנות, יכולת שיפוט לקויה נוכח נוכחות גדולה מידי של אני או של מישהו אחר במקומי, פרספקטיבה רחבה מידי או צרה מדי, התלהבות יתר ו… חשוב לנשום ולבדוק את מערכת התגובות נוכח מפגש עם המציאות, סיטואציות ואנשים.. ודווקא אותם מצבי קיצון יכולים לעזור לראות בכנות מה באמת קורה בחיינו במטרה לאזן שכן רק מתוך איזון נוצר הערוץ הבריא לחכמה…
נקודה מעניינת נוספת שנוגעת באינטראקציה זאת היא ההבדל בין הצרכים המיוצגים על ידי שמש ויופיטר, שמש מבקש ללכת בדרך האבנים הצהובות ולגלות את מי שאנו בתוך המסלול בעוד יופיטר מבקש בדלי מבקש לגלות את המקומות שמחוץ לשבי , מחוץ לשביל האבנים הצהובות ואולי לבחור דווקא בשביל של אבנים סגולות (צהוב/סגול צבעים מנוגדים) כדי לגלות את כל מה שנמצא מחוץ לשביל ובכך לגלות את כל מה שמיוחד בנו ושונה בנו ומאפיין רק אותנו ..
אז היום נמצא עצמינו מלאי תשוקה לנוע בשביל אחד בעוד חלק אחר בתוכנו מעלה סמני שאלה וספקות האם זאת הדרך? במקביל נאמין בכל הכוח שביל שסלול לנו בשינוים שאנו עושים כדי להתאים את עצמינו לשביל ובמקביל משהו אחר ילחץ על המקום שאנו יודעים שמשהו בנו מוותר אולי או מוכן לוותר על הערכים במיוחדים שלנו.. האם?
כיוון שמדובר במיקומים במזלות קבועים שאמורים לספק עוגנים של בטחון, יש מצב שנגלה ממקום הכי כן ואמיתי שלמעשה אין לנו עוגנים אלא מערכות של התניות כדי להתאים וכדי להמשיך לנוע על השביל.. אם נמצא עצמינו במקום זה, זה המקום לנשום ולהעלות את השאלות בכנות ואולי לחזור פנימה למקומות מהם הגענו לבחירות שהגענו לתוצאות שאנו חווים כעת..
דרך אחרת היא הצורך העז שלנו לרדוף אחרי הצדק, כמו להוטים ללכת אחרי המשפט צדק צדק תרדוף.. וכאן יעלה בכל העוצמה המשפט האם אנו רוצים להיות צודקים או חכמים.. או מהו צדק בכלל ומאין הוא מגיע ומה צודק, נכון, אמיתי…