קונפליקט הנובע מהפער בין אידאלים לבין המציאות – המולות בין שמש לסטורן – ספטמבר 2024

היום 8.9.24 בשעה 07.34 שעון ישראל נוצרת תנודה חזקה מאד בשיח בין שמש לסטורן, ומסיבה זאת נחוש את האנרגיות שלהם בצורה חזקה מאד או יותר נכון כבדה מאד.. מדובר בשני גרמי שמים שונים מאד במהותם ומה שמענין ששניהם הולכים זה לקראת זה.. משום שתמיד מולות בין שמש לפלנטות שמחוץ לאורביט של הכדור תהיינה כשאותם גרמי שמים ברטרו!!! לכן זמן זה מהווה נקודת ציון חזקה מאד.

כדי להבין את הזוית שמגיעה היום לשיאה, נבדוק מהם המשתתפים בשיח זה, שמש וסטורן: שמש מייצג את מרכז המערכת שלנו בעוד סטורן מייצג את הגבולות (הפלנטה האחרונה הנראית בעין ערומה) שמש מייצג חום, סטורן מייצג קור, שמש מייצג קיץ, סטורן מייצג חורף, שמש מייצג הקרנה החוצה, סטורן מייצג גבולות פנימה.. כשיש לנו שיח בין שני גרמי שמים או יותר שמייצגים סוגיות מנוגדות, נוצר לנו קונפליקט בין מה שמייצגים אותם גרמי שמים..אך בו זמנית, אנרגיות מנוגדות משלימות.. היכולת להבין את הניגודיות המשלימה מאפשרת ליצור שיח בריא שמוביל להתפתחות.

שמש מייצג את דמותו של הגיבור הפנימי בעוד סטורן מייצג את דמותו של הצנזור הפנימי וכן שיח זה תמיד לוחץ ויוצר קונפליקט שנוגע לקולו של הצנזור הפנימי המגביל את דמות הגיבור במסע הצמיחה הטבעי שלו, או דרך אחרת לראות זאת שהגיבור הוא הילד הפנימי שמחובר לעצמו וכשמגיע הצנזור ונוזף בו על חוסר יכולת, חוסר הצלחה וחוסר בתוצאות מול העולם.. זה המקום של הקריסה וההאשמה, הכאב וההלקאה..

מסיבה זאת שיח זה מפעיל תחושה חזקה של מגבלה, התמודדות והתקלות עם מהמורות שלא ציפינו להן, למעשה זה המקום בו הפחד יכול לנהל אותנו, פחד ממה שאנו מזהים בחיינו ופחד ממה יהיה.. הצנזור מביא עמו אשמה ודאגה ואלה מושלכות חזק למערכות יחסים ולסוגיות שנוגעות לקריירה והצלחה בעולם.. מקום זה מחזיר אחורה בזמן לסוגיות שנוגעות באוטוריטות בחיינו, כיון שמדובר באנרגיה זכרית האוטוריטות מתחילות בדמות האב: החל מאבא ביולוגי וכלה באבא רוחני ועד אבינו שבשמיים: חשבון נפש עמוק, אינטנסיביות גדולה ותחושה של קיבעון, זה המקום לבדוק מה נותן לנו בטחון בחיינו ועד כמה אותו בטחון מעצים או תוקע. זה הזמן להקשיב ולקחת אחריות על המקומות של ההצלחה בעולם

הצנזור מביא עמו אשמה ודאגה ואלה מושלכות חזק למערכות יחסים ולסוגיות שנוגעות לקריירה והצלחה בעולם.. מקום זה מחזיר אחורה בזמן לסוגיות שנוגעות בדמות האב. החל מאבא ביולוגי וכלה באבא רוחני ועד אבינו שבשמיים: חשבון נפש עמוק, אינטנסיביות גדולה ותחושה של קיבעון, זה המקום לבדוק מה נותן לנו בטחון בחיינו ועד כמה אותו בטחון מעצים או תוקע. זה הזמן להקשיב ולקחת אחריות על המקומות של ההצלחה בעולם

במילים אחרות: זווית זאת/ שיח זה בין שמש וסטורן מדברת על הצלחה/כישלון, כיוון שזמן זה לוחץ כל כך חזק על סוגיות של הצלחה וכישלון, ייתכן ונתקל במצבים בהם נצטרך להתחייב לאחריות ומאמץ שיגבילו את החופש שלנו ויגייסו את המשאבים שלנו כדי להגיע למה שסימנו המטרה והצלחה… אגב זמן זה מסמן תוצאות של עבר ולכן יש סיכוים שנתקל בסוגיות שלא סגרנו מעבר וכרגע דולפות ולוחצות על ההווה עם השלכות לעתיד…למשל, כלכלית: חוב שלא סגרנו יכול לצוץ משום מקום עם ריבית ולחץ שישפיע גם על העתיד.. חשוב לזהות שמדובר באזור שמגורה ולוחץ על כפתורים שיש לטפל ולעבוד עימם כדי לאפשר התפתחות, הצלחה והגשמה של מטרות ויעדים זמן זה בסך הכול מראה שיש לסגור עניינים של עבר ולמצוא פתרונות עדכניים לזמן זה…

דרך נוספת להתבונן בשיח זה: סטורן מייצג את המציאות הבוחנת אותנו מול דרישות החברה ולכן אנרגיה זאת מעוררת את הצורך להצליח, לעמוד במשימות, להגיע למקום הכי נחשב ובעל עוצמה כדי לזכות בהכרה של העולם ..אך כמו תמיד ההכרה מתחילה מבפנים, אם יש בנו צנזור חזק מידי, לעולם לא נרגיש שהגענו למטרה ולעולם לא נחווה תחושה של הצלחה וגם אם נכיר בה, לא נוכל ליהנות ממנה.. סטורן מייצג את אותה אנרגיה חברתית חיצונית מחד ומאידך את האנרגיה הפנימית המכוילת למקום זה.. לכן שנוצר שיח עם סטורן אנו חשים את האנרגיה הלוחצת כשבאה לידי ביטוי דרך אנשים, נסיבות, מצבים , מפגש עם כללים, חברה, סמכות, אחריות ויותר מכל ציפיות..מקום זה מעמיד תחת עדשה מגדילה ולכן תחושת הכבדות, עייפות ועצבות.. חשוב לזהות שאלה רק סימנים לכך שאנו לא מכוננים לגמרי ולכן הולכים יד ביד עם הצנזור. לצנזור יש מטרה ברורה מאוד לשפר ולאפשר להגיע לטוב ביותר..לכן סימנים אלה מאפשרים דיוק לדרך ומי שדייק עם הדרך יחוש תחושת התרוממות וידיעה שהכול בסדר.

זמן זה בו שמש ניצב מול סטורן, מתעוררות הסוגיות הללו, למעשה במציאות כדור הארץ נמצא בין שמש וסטורן, לכן מצד אחד נחוש את החום והאופטימיות, אהבה והכרה ומצד שני נחוש את ההכרח לעמוד ברף הצלחות וציפיות, אם לא נעמוד ברף זה אנו לא מוצלחים ולא ראויים ומכאן קצרה הדרך לכישלון לא רק בנושא מסוים אלא כישלון גורף של החיים.. אז, אם נחווה ונרגיש את הכיווץ והמגבלה בזמן זה, אם קולו של הצנזור ילחש באוזננו כמה אנו לא טובים.. מותר לעצור:) לבדוק האם? מה הוא כישלון? האם יש כישלון? או מסע עם היתקלויות לעבר המטרה שכל צעד מעצב ומוביל אותנו צעד אחד קרוב יותר להגשמה…במקביל מה היא הצלחה? האם יש הצלחה? וכמו תמיד .. בחוויה שלי הצלחה היא היכולת לצלוח את נהר הפחד.. תמיד אפשרי:)

אז אם נמצא עצמינו בזמן זה מול פחד מהכישלון או פחד מהצלחה.. זה נהר הסמבטיון שעלינו לצלוח, פרדוקס קיומי מופלא ומרגש שברגע שנפתור את החידה שלו נגיע באמת להצלחה🙂
אגב, כמו שצוין קודם במצב בו יש מולות בין השמש וסטורן, למעשה כדור הארץ נמצא בניהם, ולכן אם נמצא עצמינו עם הפנים מול הצנזור שמוכיח אותנו, שמספר לנו עד כמה אנו לא ראויים , אשמים ולא שווים.. חשוב לזכור שגבינו אל השמש שמעניק בטחון וחום, הכרה ואהבה ללא תנאי.. מסיבה זאת נמצא עצמינו מתמודדים עם תנאים מגבילים שיוצרים מאבק חזק מאד להתגבר על המחסומים בהם נתקלו, זמן זה לוחץ על המקומות של הפרפקציוניזם, דאגה, בושה, אשמה, דימוי נמוך, ייאוש ותחושה גורלית שאין מה לעשות ולכן נוצרת הרגשה של רצון ורצוך בהפסקה, תעצרו את הרכבת של החיים אני רוצה לרדת… אין כוח לאחריות, לעול ולהתמודדות הכל כך גדולה שלא נותנת שקט

ברבדים הגבוהים יותר זווית זאת גם מייצגת היסטוריה ארוכת שנים של חובות ..חובות אלה נמצאים על השולחן גם ברמה הפשוטה ביותר של חומר וגם ברמה הגבוהה ביותר של נשמה..אלה חובות שלוחצים על חובות נפש וקארמות עתיקות שהמחיר שיגבה לאחר מכן יהיה פי כמה ומה אם לא נדע איך לעבוד עם המתנה של עוד כמה גרגרי חול בשעון החלול העתיק..

דרך אחרת שהיבט זה יכול להראות את עצמו ניפוח האחריות ועומס, זה הזמן לזהות למה ומדוע ואיך לצור גבולות בריאים שיאפשרו בעתיד לפרוץ אותם ולגדול למטרות והיעדים שלנו. טיפ, הקשבה לאינטליגנציה הפשןטה ביותר של היומיום .. חשוב לראות את הנקודות הקודמות בתוך מעגל השיחות בין שתי דמויות המיוצגות על שמש וסטורן.  המטרה להתבונן במה חוסם וגורם לאשמה ולשחרר כדי לקבל את ההבנה איך להביא פתרונות חדשים למציאות

וכאן תזכורת למה כולא אותנו באמת: אשמה, בושה ותחושת כשלון ..אלה מורידים אותנו הכי נמוך שרק אפשר וגורמים לנו לחשוב שמדובר בגורל/קארמה בעוד המציאות האמיתית מדברת על תוצאות של עשייה שלא הובילה למטרה שהצבנו, האם? זה הזמן להזכרות בחזון האמיתי של הנשמה ובדרך ליישום ביום יום.. ובכך מצרים נתיב אמיתי לנסים ולריפוי עמוק של הנפש..

 

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן