שמש

כמה פעמים שמעתם את השאלה: איזה מזל אתה/את?

שאלת מפתח, משפט פתיחה, או שמא הצהרה: היי תכירו אותי ואני אכיר אתכם, אולי זאת שאלה שאמורה לעורר דיון או לתת מקום ולומר מה אני חושב על מי ולמה ? אך השאלה עצמה אינה נכונה.. כי מה זה מזל בכלל? האם מדברים על מזל שלך? או אנו מספרים באיזה קבוצת כוכבים ממוקם השמש, קבוצת הכוכבים (מזל) מספרת לנו את הרקע בו חי השמש, אך מי הוא השמש?

אסטרונומית: שמש הוא כוכב הנמצא במרכז מערכת השמש שלנו, סביב השמש נעים כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסים (מגדר חדש), אסטרואידים ואבק כוכבי במסלול קבוע בשל כוח המשיכה של השמש, במקביל לכוח המשיכה קיים כוח ההדיפה של הקרינה ומכאן אנו מזהים את גלופת השמש (הרחבה בהמשך)
השמש מורכב משני חלקים: החלק הפנימי: הליבה והחלק החיצוני: חלק זה מורכב מפוטו-ספירה, כרומו-ספירה ועטרת השמש.
כדי לקבל מושג ראשוני על העוצמה של השמש , ניתן להשוות למה שאנו מכירים: כדור הארץ, גודל השמש ביחס לכדור הארץ הוא כמו גודל של כדורגל למול ראש סיכה זעיר, מאסה של השמש הוא 99.97 אחוז מכל החומר שמסתובב סביבה, מיותר לציין את היחס לכדור המהווה חלקי אחוז מזעריים… מכאן לא פלא שלאורך ההיסטוריה האנושית השמש כל כך סקרן וריתק את בני האנוש, השמש מסמל חיים, עוצמה וכוח.

גלופת השמש: עיגול ובמרכזו נקודה,סמל זה משקף הגרעין האישיותי הפנימי של האדם בעוד העיגול החיצוני משקף את העולם החיצוני וקליפות החיצוניות של האדם. הסבר אחר גורס שהנקודה הפנימית היא המקור והעיגול הוא השוליים וסמל זה למעשה משקף את הבריאה: אלוהות ושכינה, ובחיי האדם היחסים בין הנפש לגוף על כל זוויותיו. הסבר אחר שם דגש על הנקודה כמקור ממנו הכול נוצר והעיגול הוא התהליך אותו יש לחוות כדי לאפשר לניצוץ הראשון קיום, וכאן פאזות הקיום נוגעות ברעיון: אין חדש תחת השמש למול יש חדש מעל השמש..ובמקביל דע מאין אתה בא ולאן אתה הולך או כל רעיון האור, מקור האור, החזר האור/צמצום.
הסבר אחר מתעמק יותר בנקודה כפוטנציאל והעיגול הוא ביטוי אותו פוטנציאל. מכל ההסברים אנו מגיעים לרעיון שהשמש הוא בעל התפקיד הראשי בתסריט (על כל מימדיו ורבדיו) השמש מסמל את מקור האור הראשוני, הבורא והיוצר, בגרעין זה טמון כל הפוטנציאל הבא לידי ביטוי דרך תהליכים במימדים וברבדים שונים.
שמש מסמל את לב מערכת השמש וכך גם בגוף הדם, שמש מסמל את הלב.

מיתולוגיה: אל השמש בתרבויות ודתות עתיקות היה הבורא, העצמתי, הכול יכול ולאורך ההיסטוריה והמיתולוגיה של כל התרביות והעמים אנו מוצאים תעוד להאדרה השמש למקום אל: בלטינית נקרא: סול, ביוון נקרא: הליוס, במצרים: רא, בפרס : מתירה, באכדיה: שמש, ברומא: אפולו, אם נמשיך לסקור את המיתולוגיה וההיסטוריה , אל השמששל האינקה: אינטי, ושל האצטקים: טונטי,בטיבט: קואן-גא- מגוקאן, הרשימה ארוכה מאוד..כל תרבות עם הטכסים, החגיגיות, הקרבנות והתפילות האופייניות, שמות אלים אמנם שונים אך העצמה וההאדרה דומה ..השמש הוא אל המאפשר חיים, בעל עוצמה, כוח, מרכזיות, בורא ומעל לכל.

אסטרולוגית: שמש מהווה את מרכז המערכת כשכוכבי הלכת נעים סביבו, כך גם בהורוסקופ, השמש מהווה את המרכז של ההורוסקופ מסמל את עקרון הכוח והעוצמה, סביבו נעות שלל “דמויות” המהוות שלוחות החוצה ופנימה, אלה הם כוכבי הלכת הנעים סביבו. מבנה ההורוסקופ מסמל את הבסיס של היקום, של האדם, של אירוע, כל מבנה חברתי, מדיני או דתי מורכב בדיוק כמו מערכת השמש, דגם משקף את הבריאה על כל רבדיה.
מצב המערכת הסולרית ברגע הלידה מראה על שיקוף איכויות במערכות הפנימיות של האדם.
אך מכל הפלנטות: המאורות הם הכלי להתבוננות, המאורות המאירים שמש וירח הם המייצגים את הקוטביות העיקרית של הוויית האדם, פסיכולוגית מדברים על הקונספט של ההשלמה בין מודעות לתת מודע.
שמש וירח קצוות חיובי ושלילי, מטרה מהכוונת הפעיל (שמש) מול בהצעת הסביל (ירח). ברבדים הפסיכולוגים, שמש מסמל את דמות האב וירח את דמות האם, דרך התנהלות השפעה, הכלה וחווית האב והאם, ברבדים העמוקים יותר שמש מסמל את הכאן ועכשיו וירח מסמל את חיי העבר, מחיים אלה ועד גלגולים קודמים.

שמש מדבר על החיים כאן ועכשיו, שמש הוא מרכז ההורוסקופ, השמש משקף ומסמל את הגרעין המרכזי של האדם בין אם אגו, אישיות או נפש האדם. שמש מסמל את הערכים הבסיסים של האדם, אותו גרעין פנימי שיודע מי הוא ומה הוא תוך כדי רצון להאיר ולצור כדי להותיר חותם ולאפשר חיים ועל ידי כך להגשים עצמו כישות אינדיבידואלית. שמש מדבר על אנרגית החיים, ללא שמש – לא היו חיים על הפלנטה, כך גם במפה: שמש מרכז ומקור החיים, מקור החום, החיים, היצירה, הדינמיות, הכוח והעוצמה של האדם וכשאדם מחובר לשמש, ניתן לחוש את החום והעוצמה, הכריזמה והיצירתית, ביטחון, כוח רצון, עצמאות, נדיבות ואינטגרציה הרמונית.

שמש הוא מרכז המערכת ובגילאים צעירים מסמל את הילד הפנימי, את האגו הנבנה מתוך הילדות לבגרות, במקביל שמש מסמל את מערכת היחסים שיש לאדם עם אביו שכן אביו מהווה את מרכז היקום עד בגרותו, הוא המקור והיוצר, ממנו הילד מקבל משוב, אישור, הכרה ואהבה ועל סמך אלה גודל למקור אור משל עצמו וזקוק להעביר הלאה, מכאן למעשה הצורך היצירתי מתחבר לאותו צורך ראשוני של הותרת חותם דרך הגרעין הפנימי העמוק ביותר (גנטיקה) וכאן מתחברים לאריה/בית 5/שמש : ילדים.

שמש במפה מייצג את הדרייב של האישיות, דפוסי התנהגות, פעילות מועדפת, הדרך בה האדם מציג עצמו למול העולם. המזל בו מצוי שמש מתאר את הגוונים של האופי הבסיסי: בכל מזל השמש מייצג את השאיפה, כמיהה והדרך בה האדם מייצג עצמו, מתנות , יכולות והדרך לעצמאות ואינדיבידואליזם. הבית בו מצוי השמש מייצג ומתאר את האזור בחיים בו נוצר הפוקוס והעוגן ממנו נובע האדם.

שמש הוא מקור החיים , וכדי למלא את תפקידו הוא חייב להאיר, שמש מגדיר את הצרכים והרצונות, בעזרת שמש ניתן לגעת במקומות של הנפש והלב, כאן ועכשיו. אך מעבר לכל ההיבטים והדפוסים : שמש מחבר אותנו לאני העמוק ביותר, מרכז המערכת!! חיבור לרצון ועוצמה, כוח ושליטה: למלכות הפנימית. שמש מחבר ליכולת להיות אדון לחיינו, להיות מרכזיים ולהקרין מאורנו, שמש הוא מקור אור ונדיבות, מודעות, כריזמה, כבוד, עקרונות, ערכים וצדק. שמש מחבר ליכולת להיות אדון לחיינו, להיות מרכזיים ולהקרין מאורנו, שמש הוא מקור אור ונדיבות, מודעות, כריזמה, כבוד, עקרונות, ערכים וצדק.
שמש מהווה את מרכז ההורוסקופ, הגלופה של שמש מסמלת יותר מכל את העיקרון העומד מאחורי האנרגיה והארכיטיפ הסולרי.

שמש מדבר על הצהרת האני: קיימים שלושה שלבים בהתפתחות העיקרון הסולרי של האדם, אותם שלבים מאפיינים את כל האנרגיות/ארכיטיפים, אך בעיקר ניתן להבחין בשלבים בכל הנוגע למהות שמש.
השלב הראשון הוא השלב הנאיבי והראשוני, כשלמעשה האדם יותר מחובר לעקרון הירחי, האדם נמצא תחת מגבלות הדפוסים הראשונים והקיומיים, תחת רובד ההישרדות ומתפקד באופן סימביוטי, לא אחת אנשים מוצאים עצמם תקועים בשלב זה ולא מגיעים לשלב השני של ההפרדה וההבנה של הזהות האישית הנבדלת במהותה.
השלב השני הוא שלב בו שמש מתחיל להאיר/להעיר, לכשהאדם לומד את מערכת היחסים בין שמש וירח, כשנוצרת הבנה מעבר לדחפים , דפוסים ואלמנטים הישרדותיים, שלב זה אדם מגלה את המרכזיות, את ההפרדה, את האגו, אך עדיין מצוי במקום של התניה המתבססת על טוב ורע, עדיין מצוי במקום של הדחקה, הכחשה ופחד ממשהו שלא יושב ביחס ישיר למקום שהאגו מסוגל להתמודד עם, שלב זה מייצג את ההפרדה, הנבדלות, אך בו זמנית גם את ההתניה כי מהות הקיום תלויה בשיקופים, הכרה ומשוב של הסביבה.
השלב השלישי והאחרון הוא המודעות, הכרה ויכולת בריאה אנו רואים חיבור חזק לשמש אחרי חזרתו של סטורן (עקרון המעגליות, מרכז ומעגל חיצוני, מרכז המעגל/העגול: פנימה החוצה וחוצה פנימה) אדם נוטש את מרכזיות האגו ומסוגל להכיל ולהבין את עולמו הפנימי ואת העולם חיצוני על חוקיו ויסודותיו (סודותיו) מקום זה נוצרת אינדיבידואציה, זהות עצמית שלמה שלא מאוימת או מותנת, זהות כמו שמש במייצר את עצמו בתוך כור של אנרגיה המקרין לסביבה ומאפשר חיים, יצירה ובריאה..מקום זה האדם מגיע לשמש שלו ולפוטנציאלים של עוצמה ושותף לבריאה וממקום זה מתחיל המסע הרוחני.

המשך יבוא…