מזל בתולה

מזל בתולה מביא אותנו לסוף הקיץ, הימים הולכים ומתקצרים והלילות הולכים ומתארכים עד נקודת המפנה המתרחשת בתחילת הסתיו, ביום השוויון,בשלב זה הטבע מגיע לבשלות מלאה, קץ הקיץ, כל מה שהתבשל במזלות הקודמים מגיע להתגבשות ובשלות דרכן ניתן לראות את התוצאות ברמה של פרי, ניתן לאסוף, למדוד, למדר ולקטלג את הפירות ביחס לנקודת ההתחלה מחד ומאידך ביחס להמשך המסע, מקום זה פגיע מאוד שכן רואה מה לא הבשיל, מה לא גדל ומה המאמץ מהנקודה הראשונה של החזון החלום ומה התוצרים ברמת הפרקטיקה (אדמה). בתולה הוא המזל השישי בגלגל המזלות, חמשת המזלות הראשונים מייצגים את הגדילה האישית של האינדיבידואל, כשהבתולה מביאה את כל מביאה את כל היכולות והכישרונות ביחד לעשייה ומימוש למען אחרים

סמל המזל: בתולה, נערה משוללת תדמית ונטייה מינית, טהורה, בלתי נגיעה, ללא רבב, שלמה, בידה אוחזת שבלים המסמלות הזנה ארצית, חומר הגלם ללחם (לחם ותורה: ציר בתולה דגים) שכן היא המכילה ומפעילה את האנרגיה האלוהית בפעולות ארציות היוצרות פריון, תשלום בחזרה למקור הבריאה, התמרת האנרגיה על ידי אלכימיה אנליטית. עקרון הבתוליות מצביע על פוטנציאל מלא של פריון שכן הכול עובד ברמה של פוטנציאל ולא תעוקת התנסות קודמת. פוטנציאל הפריון לא רק ברמה ארצית הניתנת למדידה ותרגום אלא גם ברובד רגשי, מנטאלי ורוחני ולכל מחפשי הסוד האזוטרי, מעגלי החיטה הם רמז עדין לעוצמת הזריעה הפוטנציאלית של הבתולה. אם נחפש רחוק בזמן מאין הגיעה הבתולה, הרי שיש גרסה הטוענת שמקורה בספינקס המצרי הקדום, הפן המייצג את “החידה” (חידת החיים ומשמעותם), “השאלה” (the quest) , המחקר, האנליזה, התחלת רעיון האלכימיה, תוך בדיקה פנימה ולא החוצה ..החיפוש אחרי המגמה הגדולה יותר של משמעות הקוסמוס ותפקיד היחיד בתוך המארג הגדול של היקום…מקום זה מתגלם דרך המדרגה הבאה על ידי הבתולה. מיותר לציין שמעליית הנצרות הבתולה הקדושה “התיישבה” נפלא בתוך המודל של הבתולה (עם דגש לציר בתולה דגים: מריה /ישו). המהות הפנימיתשל מזל בתולה היא הבתוליות, הראשוניות והמקוריות. דבר בתולי הוא דבר שלא עבר שינוי או אינטראקציה עם אלמנט חיצוני, מהווה צינור נקי לאור ולשירות הכוחות העליונים(ציר דגים בתולה) העיקרון האלוהי המתורגם לעבודה יומיומי ליצירה של עוגן פורה המחזיר בחזרה לעקרון האלוהי. ונקודה אחרונה מעניינת הקשורה לשבלים: הסמליות של החכמה הנרכשת דרך שדות של התנסות ועוצמה.

גלופת המזל מתחברת לכמה וכמה תרגומים, הראשון הניזון מהנצרות, התעברות בתולית כקונספט רעיוני, מכאן נולד הרעיון של מריה הקדושה:M:”Maria Virgo” “Virgin Mary”המשכיות ברעיון המשיחי (שוב: ציר בתולה דגים) והאות M . אם נלך רחוק יותר למקורות ישנים יותר נזהה את הסמל: M כסמל של לוחות הברית, עבודת האדם לשירות האלוהות והיקום ולמעשה זאת מהות הארכיטיפ הבתולה. תרגום אחר נוגע במהות הסמל ברמה הגרפית: שלושת הממדים: מקום, זמן וחלל המתנקזים לתוך צלב סגור המסמל את הרחם הגדולה והפורה: אמא אדמה. יש הגורסים שמדובר בדו-קוטביות הקיימת על האדמה ובלופ האין סופי דרכו אנו מודדים ובודקים את החיים דרך התוצאה.

סימבוליות: הסרטן מייצג את השלב של הילדות המאוד מאוד מוקדמת, שלב של יצירת דפוסים רגשיים, תבניות התנהגות והתנהלות אישיות, הבית והמשפחה הם המודל החיקוי והאימוץ כשהמעבר לאריה מציין את השלב בו אנו חשים בטוחים במי אנחנו ויוצאים החוצה לבדוק , לקבל משוב, הכרה ואהבה אנרגיית האריה לוקחת אותנו החוצה מהידוע, המוכר והבטוח לחוויה חדשה המהולה בהנאה, גילוי, שמחה, יצירה ומפגש עם הילד הפנימי ממנו נבנה האב וממנו נבנה הבורא היוצר האמיתי והאותנטי. ומכאן האש מתגלמת באדמה, הרצון ותשוקה (אש) נמדדים תחת קריטריון של תוצר ותוצאה (אדמה): במקום, זמן חלל זה ניתן לבדוק מה הבשיל ומה לא, מה ניתן לקצור ולאסוף ולמה לא, מה הבשיל ומה בוסר/ פרי באושים /רקב..זאת הנקודה בה נמדד גם המאמץ למול התוצר תחת קריטריון של חזון, מכאן נולד גם הסיפור של ביקרות המקושר לבתולה. הבתולה ברמה הסימבולית נכנסת פנימה למבדק ובדק בית, שיפוץ והכנה למזל הבא, מאזנים שם מוציאה את מה שהביאה/הבינה למבדק ומבחן המציאות למול המראה/אחר.

מיתולוגיה והיסטוריה בעת העתיקה הבתולה הייתה מלכת השמיים, הדמות הנשית היחידה על הזודיאק, ממקום זה כל הישויות הנשיות מתחברות אליה,במצרים : איזיס, ביוון ורומי אסטראה, יש שמיחסים את דמטר ופרספונה לבתולה, בהודו נחשבה לאימו של קרישנה: קאניה, בבבל עשתורת, ועוד רבות הדמויות שמתחברות לאם השמים הבתולה .מקור דמותה של הבתולה בכתובים המוכרים לנו כיום מגיע ממסופוטמיה, אלת הזרעים/גרעינים: נידובה , אלה זאת מלאה תפקיד חשוב בחיים היומיומיים, התרבותיים והדתיים, היא מלאה תפקיד מפתח בכל הנוגע למעגלי הטבע, מחזורי הזמן, חכמה, צדק ובין היתר גם נחשבה לאלת הכתב. דמות מפתח שמתחברת לבתולה, אסטראה, אלת הצדק, אדמיניסטרציה וחוק, אלה זאת הייתה האחרונה שעזבה את עולם בני האדם והצטרפה לאלים הגדולים באולימפוס, אלה זאת חשה קרבה עצומה לאדמה ולבני האדם, אך נאלצה לעזוב כדי להצטרף לשכמוה, מצד אחד ומצד שני מאסה מלחמות ומחלות ולכן למרות רצונה להיות חלק עזבה.

באגדות ותרבויות עתיקות הבתולה הייתה מלכת השמים, בין אם כונתה איזיס, נאט, סרס, דמטר/פרספונה (שתי הפנים של בתולה), אם החיטה, אם הפרי הנקצר. במקדשים עתיקים בין אם ביוון, רומי, או מצרים, אשור או בבל, בתולות נבחרו לשרת בקודש והקדישו את חייהן למתן שירות לקדושה, רעיון הקדושה וההקרבה, הפריון, החוכמה והידע הלכו יחד כמו צרור שיבולים וקבלו הערכה ומקום. בעולם המוכר לנו מאז החלה הספירה, הבתולה מתחברת לדמותה של מריה הקדושה, אימו של ישו, הסממנים ברורים: לידת בתולין, נטולת מגע ורבב, יכולת להכיל רוחניות גבוהה מאוד וללדת בן שהופך להיות מרפא מדהים , איש של רוח ויוצר תפיסת עולם ואמונה בתולית וטהורה כדי לאפשר לבני האנוש לרפא חולים עתיקים שדבקו לאורך דורות, תוך כדי “הדבקת” מיליונים בחזון הבתולין.
במהלך ההיסטוריה של העולם המודרני, דמותה של הבתולה כמעט ונשכחה יחד עם אגדות עתיקות והיסטוריה רחוקה של האנושות. כמו קריאת תגר על כוח הטוהר, תום, בתוליות, פוטנציאל, פריון וכשרון האלכימיה העתיק המשויך לאנרגיה זאת, התעלמות וחוסר יכולת לצור חשבון נפש עם כוח האמהות והאדמה. למעשה מאז התחלת השלטון הפטריארכאלי כוח הבתולה התחבר רק בקשרים של אסור ומותר, או קדושה וקדישה. אין התייחסות למהות האמתית של טוהר המודעות והתודעה הבא לידי ביטוי בחוקי הטבע אין נגיעה בעוצמת הפריון והאלכימיה המשויך לתרבויות מטריארכאליות עתיקות מתחבר לעוצמתה וכוחה של הבתולה.

במקורות בתולה מקבילה לחודש אלול, מקור השם בבבל, והוא נזכר בספר בנחמיה “ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול”.
בעברית קדומה פירושו של השם אלול נגזר מהמילה: אללי , אללי פירושו: הצעקה, הבכי, הבקשה, התחינה, והתפילה: “אם רשעתי אללי לי” תרגום אחר לשם אלול מתחבר לחיפוש, מבחן, מבדק , חקר וחשבון הנפש ומקור לתרגם זה מגיע מספר במדבר (פרק יג) “ואלילו ית ארעא”

תרגום אחר למילה אלול מגיעה מלשון אלל משמע הלל: הלל ושבח לבורא העולם ושוב אנו חוזרים לחיבור בין הבתולה לדגים, רעיון החיבור בין האלוהות והאדם, בין הבורא לבין עבודה ומשעי האדם עלי אדמות: ולכאן למעשה נכנס גם תרגום נוסף של חודש אלול: ראשי תיבות של ” אני לדודי ודודי לי” הרמז ליחסי הבורא והאדם, תוך הבנת הארבעים יום בין התחלת אלול: הבקשה והתחינה, בדק הבית הסליחה, התפילה והתיקון ומכאן התוצאה המגיעה בקצה התהליך של ארבעים יום: יום הכיפורים.

על פי הקבלה חודש אלול מכונה חודש התשובה, זהו החודש האחרון בשנה המיועדת לאדם, ולכן חודש זה מיועד למאזן, חשבון נפש וסגירת גירעונות כבסיס להתחלה ובריאה חדשה בחודש הבא, העיסוק בפרטים נעוץ בהבנה שגרעון, חור או פרט לא שלם יכול לגרום לדליפה ומכאן חולי, קריסה וכאוס (מכאן מתחילה ההבנה של הפרטים הקטנים בתמונה הגדולה המשויכים לתפיסת עולמה של הבתולה.)
השבלים אותם אוחזת הבתולה בידה מסמלים אנרגיה ופוטנציאל, עוצמה וכוח , ניתן לזהות זאת במקורות בחלום יוסף: אלומות של שבלים המייצגות את השבטים ובמקביל שבלים מחלום פרעה המייצג את העושר ופריון האדמה, למות שבלים ריקות המייצגות רעב וחסר הגורם למוות ושממה. כל אלה כמובן פועלים כסמלים לא במישור הראשוני אלא כמטפורה לעושר מנטאלי ורוחני.

שליט המזל: מרקורי. אמנם בתאומים פגשנו את מרקורי אך פגשנו אותו בפאזה ראשונית של איסוף אינפורמציה, מסננת מנטאלית שמאפשרת להגדיר את המציאות ברמה הראשונית ביותר, ברמה של יצירת תקשורתית ובסיס להסתגלות לסביבה הקרובה בעוד בבתולה מרקורי מתפקד בפאזה הבוגרת שלו, הגדרת היצירה והתוצרים, היכולת לעמוד מבחן המציאות ביחס לחזון, פעולה, יצירה והשקעה. מרקורי בפאזה הראשונית מייצג את הילד הקטן הלומד לדבר ולנוע, כשמרקורי בפאזה הבוגרת מייצג את המציאות אחרי פעולה, יצירה, התנסות וחוויה.

הגלופה של מרקורי הגלופה מדברת על הכלה (חצי ירח למעלה) מעל הרוחניות והתהליך (מעגל) דרך החומר (צלב): קבלה והכלה, עיבוד והטמעה והורדה להגדרה. תרגום אחר: המעגל מייצג את הכוח רצון של האני השלם ורק עליו נשען הגביע המכיל את השפע, והצלב שמוריד לאפשרות מימוש בחומר, מכאן הגדרת הגשר בין לבין. נקודה מעניינת נוספת: מרקורי מייצג את אופן החשיבה שלנו: ברמה סימבולית הוא צירוף של גלופת הירח וגלופת ונוס, לכן כל אופן ואופי החשיבה נשען ומתבסס על רגשות ותחושות ומכאן החשיבה לעולם סובייקטיבית ומתארת תרגום של מציאות ולא מציאות כפי שהיא. הפאזה הראשונית מפקד כילד הניזון מהסביבה הקרובה ופאזה הבוגרת מתפקד כבורא ויוצר מציאות מתוך חוויה, התנסות ועבודה על בסיס יומיומי הניזונה מחוקי הטבע (ציר בתולה דגים)

אסטרולוגית הרעיון המרכזי: קלט-פלט, השתלבות בסביבה. כשליח הוא המעביר והמניע דטא מנקודה לנקודה בכל הרבדים, בין אם קומוניקציה במילים או בתנועה: אך באופן שונה כשמתפקד כשליט מזל תאומים לעומת תפקודו במזל בתולה. מרקורי כשליט תאומים מייצג את הפאזה של הילד החוקר, הסקרן, הבודק, הבוחן את הסביבה, אב טיפוס מרקורי יכול להילכד רק באינפורמציה ודרכים להגיע לאינפורמציה. מרקורי כשליט בתולה מייצג את הפאזה הבוגרת המנתח, בוחן לעומק, השואף להבנת האמת. אנליטיקן המתחיל את מסעו לפתיחת המודעות והתודעה כחלק מהבנת תפקידו בעולם מעבר לעולם האישי שלו עם עצמו.

פאזות התפתחות של מרקורי מעבר לזמנים בהם התכנה המרקוראנית יוצרת קפיצת מדרגה, אנו יכולים לזהות באופן ברור באדם בוגר את הפאזות של מרקורי: כמו כל דבר בעל צורה ותבנית, כך גם ההופעה של מרקורי בחיים: שלושת הפאזות הן: הלהטוטן, האלכימאי והבורא. שלושת הפאזות הן שלושה שלבים שונים של תפיסת מציאות. הלהטוטן : מהיר, דינאמי, יציב ומאוזן, ורסטילי, וורבלי ומג’נגל בקלילות עם החומרים של החיים ונע במהירות מנקודה לנקודה עד למקום בו אנו מוקסמים ובטוחים שמתחוללת אלכימיה לעיננו, הלהטוטן בקלות יכול ללכת שבי אחרי הג’ינגול והוורסטיליות ולצור אשליה שאין לה אחיזה במציאות. האלכימאי מסוגל לקחת את החומרים של החיים, דרך נוסחה ברורה יכול לצור משהו חדש (בריאה) שיוביל לשינוי בחייו ובחיי האחר, אך בו זמנית יכול להיתקע בתוך המרקחת שיוצר (שכן המרקחת ניזונה ממרכיבים של אינפורמציה אותם ממגנט לספור שמספר לעצמו) והבורא, בורא ביחס לתפיסת מציאות גדולה יותר וכאן כדאי לקחת בחשבון את יופיטר ונפטון (שליטי פירמידת תפיסת המציאות). מרקורי הוא הקוסם הפנימי, החומרים שמשתמש הם אישים ונובעים מתכנה אישית (מזל , בית והיבטים) מאותם חומרים יוצר את המציאות שלו, מקסם שווא או אמת? 🙂 קסם או אשליה? 🙂 קסמים יכולים להיות תעלולים בהם האגו משחק איתנו, משחקים של אשליה, מקסם שווא או אשליות. ומיותר לציין שתחת התבנית של בתולה נכנס לציר דגים בתולה ומכאן קצרה הדרך לנדנדה אין סופית של קרבן החיים או יוצר החיים. בחיי היומיום לעיתים אנו נוטים אחרי המידע הראשוני של מרקורי, אחרי התעלולן, הלהטוטן, אנו מוקסמים ממידע, ניזונים ממידע, עובדים למען מידע כי זה מאפשר לנו לחווט חוטים עם עצמנו ועם האחר, הלהטוטן בתחילת דרכו יכול ללהטט רק עם שניים או שלושה דברים, אך האימון (תרתי משמע) מביא את הלהטוטן למקום בו יכול להפנט ביכולות לעסוק בכמה וכמה דברים בו זמנית, מנותק למעשה מבחוץ, קשוב לקצב האנרגיות עמן מצוי באינטראקציה וכאן עולה למדרגה הגבוהה של ידע.. של האלכימאי, של הקוסם, כאן קשוב הוא לקוסם הפנימי וכאן מתחיל מסע המודעות של האדם, וכאן למעשה נמצא בפאזה הבגרות המשויכת לבתולה. מרקורי במפה אישית מאפשר לנו להבין את השלב בו האדם מגיע לעולם ומה המסע ליצירה של חיבור עם עצמו, הסביבה, העולם ומסע ההתפתחות שמעבר למימד המקום, זמן וחלל.

ומכאן הזמנה למסע חדש ומיוחד: מסע כירוני

כירון: כירון התגלה ב- 1977 ומאז משויך למזל בתולה, בדיוק כמו מזל עקרב שקבל את פלוטו כתוספת למארס, כמו מזל דגים שקבל את נפטון בתוספת ליופיטר, וכמו מזל דלי שקבל את אוראנוס בתוספת לסטורן, כך מזל בתולה מקבל שליט נוסף , כירון.. כירון הוא הפצוע , פוצע ומרפא המצוי בכל אחד ואחד מאיתנו במרקם הגדול שמארג מהחיבור של כל הפרטים.. כירון מייצג את מחסן הטראומות, נקודת הכאב , חולי ופצע ובמקביל את הכלים ליציאה למסע של ריפוי. כירון מייצג את המקום בו התפיסה שלנו כלואה, חולה ומוציאה מאיזון, כירון מייצג את שורש הפצע הוא הגורם לכל חולי, כאב, חוסר יעילות, חוסר תפקוד, חוסר אושר וחוסר שמחה. כירון מייצג את המסע, הכלים והדרכים ליצירה של חיים בריאים ומלאים.. אסטרונומית, כירון נע בין סטורן לאוראנוס, ומקום זה מעניק הבנה ראשונית לסימבוליקה שהולכת עם כירון: המורכבות החיה בין עבר לעתיד, בין ישן לחדש, בין מסגרת קבועה לבין השוליים שמעבר, בין הידוע לבין החוסר וודאות, בין שייכות מובנת לבין ייחודיות שאיננה מותנית…

המשך יבוא במאמר מיוחד על כירון …(תחת הכותרת סדנת כירון) ולמי שמוכן לקחת סיכונים מעבר למילים שעל הדף ולהכנס לתהליך, חוויה ודינמיקה כירונית מרתקת….מוזמן לסדנת כירון : מתי? נא להתעדכן בלוח אירועים.