להתיר את העבותות
מעבר משיתוק ואשמה לבחירה חופשית בזהות שלנו
1.9.26 היום בו אנו חווים את כוח הבחירה האנושי מול מנגנונים פנימיים של שיתוק ואשמה. הפער בין הדחף לבטא זהות אישית, פורצת גבולות ובעלת רצון חופשי, לבין הציות הנוקשה לסמכות שבטית, נתפס לעיתים קרובות כמבוי סתום. אסטרולוגית מדובר בשיח בין מארס בסרטן לסטורן בטלה , שתי פלנטות המצב נפול שמיצר מעגלי מתח, שיתוק, אשמה, פחד וחבלה עצמית ..
איך עובדים עם זה? אפשר אחרת !!! מעבר מודע מתגובה הישרדותית מבוהלת לבחירה אקטיבית, מאפשר לנו לרתום את כוח המים של הזהות האישית, לשנות את הדיאלוג מול הסמכות, ולבחור בעצמנו מבלי לפרק את עצמנו בדרך
הקונפליקט: מארס בשיח דינמי עם סטורן מספר לנו על קונפליקט בין זהות אישית לשייכות שבטית (או קבוצתית) קונפליקט זה מתרחש כאשר השאיפות, הערכים או הרצונות של הפרט מתנגשים עם הציפיות, המסורות והתכתיבים של קבוצת האם שלו
נתחיל בהגדרות
- זהות אישית: מבוססת על אוטונומיה, בחירה חופשית, רצון אישי וצורך עז לפרוץ גבולות (מילת המפתח אני).
- שייכות שבטית: מבוססת על חיבור ראשוני ונאמנות לקבוצה (החל ממשפחה וכלה במדינה, דת ולאום) צורך עז להיות שייך ולקבל את ביטחון השבט (מילת מפתח אנחנו)
- הקונפליקט: האדם נדרש לעיתים קרובות להקריב את הרצונות שלו כדי לשמור על מקומו בשבט, או להסתכן בנידוי אם יבחר בנתיב עצמאי.
אסטרולוגית מדובר בשיח דינמי בין מארס לסטורן שלוחץ על המתח בין דמות הלוחם לדמות הצנזור בכלל ובפרט שכעת גם מארס וגם סטורן נמצאים במיקומים לא נוחים
הדמויות שבתוכנו והקונפליקט ביניהן
כדי להבין את הפער בין הזהות האישית שלנו לצורך בשייכות, אנחנו צריכים להביט בשתי הפלנטות המנהלות אותנו. שתי הפלנטות הללו נמצאות כרגע במקומות הלא טבעיים והלא נוחים שלהן, במצב שנקרא באסטרולוגיה נפול : כאשר פלנטה נמצאת בנפילה, היא מרגישה חלשה, מתוסכלת ומנוטרלת, התנאים לא מאפשרים לה להביא עצמה לידי ביטוי
כעת מארס וסטורן הנמצאים בקונפליקט עוצמתי במיוחד (השיח המתבסס על זווית דינמית) ומכיוון שגם מארס וגם סטורן נפולים, הם מתקשים לבטא את עצמם בצורה בריאה:
- מארס נפול בסרטן (הזהות האישית שלנו): מארס מייצג את החלק שבנו שרוצה לפרוץ קדימה ולהגשים מטרות עצמאיות. אך מכיוון שמארס נפול בסרטן (מזל המים של השבט והמשפחה), הלוחם הפנימי שלנו מרגיש משותק וחסר אונים. אנחנו קשורים בעבותות של רגש ואשמה, ומפחדים שאם נעמוד על שלנו, נאבד את האהבה והביטחון של הבית.
- סטורן נפול בטלה (הסמכות שלנו):סטורן מייצג את הסמכות שלנו, את המבקר הפנימי שלנו ואת הדמויות הסמכותיות שאנחנו פוגשים בחוץ (על פי העיקרון כפי שבחוץ כך בפנים). סטורן אמור להביא יציבות וחכמה שקולה, אך מכיוון שהוא נפול בטלה (מארס שליט טלה ומשפיע בעקיפין על סטורן), סטורן מאבד את היציבות שלו. כדי לפצות על החולשה והפחד שלו מכישלון, הוא הופך לתוקפני, כוחני ודורשני במיוחד, ומציב לנו מטרות נוקשות ברעש גדול…או שמקבל בהכנעה את הגורל שכפה עליו בכורח הנסיבות וכך יכול להאשים את הגורל
נוסחת המלכוד: הפער בין מי שאנחנו למחיר השייכות
כאשר שתי הפלנטות המצויות במצב נפול נאבקות בתוכנו, הן מייצרות הדדיות חבולה מצב שבו הן תוקעות זו את זו בלולאת תסכול חריפה. המשוואה הפנימית שלנו נראית כך:
אנחנו מאמינים שכדי להיות נאמנים לזהות האישית שלנו (מארס נפול בסרטן), אנחנו נאלץ להיכנס למלחמה כוחנית ומפחידה שתפרק את הבית ותשאיר אותנו לבד. ומצד שני, אנחנו מרגישים שכדי לשמור על השייכות והביטחון בשבט, אנחנו חייבים להשתיק את הרצונות שלנו ולציית לסמכות שגדולה מאיתנו (סטורן נפול בטלה)
אנחנו חיים בתחושה שאי אפשר לקבל את שני הדברים יחד: או שאנחנו עצמנו (אך מנודים ובמלחמה), או שאנחנו שייכים ואהובים (אך מחוקים וממושמעים).
איך אנחנו חווים את זה ביומיום ?
כיוון ששתי הפלנטות הללו פועלות מתוך מקום נפול וחלוש, אנחנו מוצאים את עצמנו בתוך דפוסי התנהגות מעכבים:
- אנחנו מסכימים עם התוקף: כשסמכות בחוץ (הצנזור ) תוקפת אותנו, דמות הצנזור הפנימי שלנו מתכווץ באשמה ובבכי, במקום להציב גבול בריא.
- אנחנו הולכים הצידה: במקום להגיד לא ישיר ואמיץ (שנתפס כמסוכן מדי), אנחנו נסוגים לשריון ומגיבים בפאסיב אגרסיב או בדחיינות…ממש כמו הסרטן שנע על צידו בין גאות לשפל
- אנחנו מחבלים בהצלחה של עצמנו: אנחנו עוצרים את המטרות האישיות שלנו רגע לפני ההגשמה, רק כדי לא לעורר את כעס השבט או הסמכות.
השורה התחתונה: הריפוי של האנחנו
הפער האמיתי שלנו הוא המרחק בין הדחף האותנטי שלנו לפחד מביקורת ונידוי. גם מארס וגם סטורן פועלים כרגע מהמקום הכי פחות נוח, מה שיוצר תחושת תקיעות קיומית לצד פחדים וחרדות. כדי לפתור את המלכוד הזה, אנחנו צריכים להביא אותן לאינטגרציה בתוכנו:
אנחנו צריכים לגייס את סטורן כדי שיפסיק לתקוף אותנו מבפנים, ויתחיל להציב גבולות נוקשים ומגינים כלפי חוץ. במקביל, אנחנו צריכים לתת למארס רשות לפעול מתוך כוח המים הנסתר שלו כוח האינטואיציה והרגש העמוק שיכול למוסס ברוך גם את חומות הסמכות הנוקשות ביותר.
איך מתנהלים בתוך קונפליקט זה
איך נוצר השינוי הקונפליקט בין שני קולות אלה? בגישה ..אנחנו צריכים להפוך את שתי הדמויות הללו מאויבים פנימיים לשותפים. במקום שהן יתקיפו ויחבלו זו בזו מתוך מקום נפול, אנחנו לומדים לשתף פעולה
רותמים את כוח המים של מארס בסרטן
מארס בסרטן מביא את הנפילה שלו כשהוא מנסה להילחם כמו אש (באימפולסיביות, בכוח ובמלחמה חזיתית). כוח המים האמיתי שלו אינו חולשה ..מים הם היסוד היחיד שיכול לחדור, לעקוף ולמוסס גם את הסלעים הקשים ביותר של סטורן.
- פעולה מתוך אינטואיציה ותזמון רגשי: במקום לפרוץ קדימה בכוח , אנחנו לומדים להקשיב לאינטואיציה. כיוון שהמים יודעים לקבל את הצורה המוצגת מבחוץ, המפתח הוא לדעת מתי לעצור ומתי לזרום ..אנו יוצרים את הצורה השקטה, השלווה ולכן הפעולה של הזהות האישית שלנו הופכת לעוצמתית כשהיא מגיעה מתוך שקט פנימי, (בניגוד לנפילה שמגיעה מתוך מתוך מגננה או פחד(.
- הפיכת הפגיעות לעוצמה: מים הם גמישים. עם יכולת מיסוס גבוהה ביותר… כשאנחנו מפסיקים להסתתר מאחורי השריון הנוקשה של הסרטן מסכימים להכיר ברגשות שלנו ולומר זה מי שאני וזה מה שאני מרגיש ואלה הצרכים שלי והכל בסדר.. זה המקום של הקבה העצמית וממנה אנחנו מביאים עוצמה רגשית בלתי ניתנת להכנעה. בצורה הפשוטה ביותר ניתן לתאר זאת שאי אפשר להילחם בחרב מול גל של ים.
רותמים את עוצמת הסמכות הפנימית של סטורן בטלה
סטורן בטלה מביא את הנפילה שלו כשהוא הופך למבקר תוקפני ואימפולסיבי שמלקה ומאשים אותנו. כדי לשנות את הקונפליקט, אנו מחזירים אותו לתפקידו המקורי: המארגן, המגן והבונה של העתיד.
- החלפת הביקורת בארגון מבוסס זמן: כשהקול הסטורני מתחיל לצעוק עלינו או ללחוש באוזננו שאנו לא מספיק ולא עושים מה שצריך לעשות .אנחנו עוצרים , ונשמים ומשנים את הקונפליקט לדיאלוג, אוקי, עכשיו אנחנו עושים סדר: מה התוכנית שלנו להיום? מה התוכנית לשבוע הקרוב? מתחילים בפרקי זמן קצרים וקלים כדי למפות את המטרות שלנו על ציר הזמן באופן הגיוני
- הפיכת הצנזור החיצוני לסמכות ועוצמה פנימי:, במקום שסטורן יפנה את האנרגיה הלוחצת, מאשימה ומבטלת , אנחנו רותמים אותו לשמור עלינו. הדיאלוג החדש שלנו מול העולם שבחוץ בחוץ ואומרים: התוכניות שלי תואמות את הצרכים הרגשים שלי ואנו מציבים גבול ברור שמונע מכוחות חיצונים לפלוש לתוך המקומות הרכים שלנו..
שינוי הקונפליקט לדיאלוג בריא ומעצים
כאשר אנחנו משלבים את כוח המים עם המבנה של סטורן, הדיאלוג הפנימי שלנו משתנה לחלוטין: אותה אנרגיה כלואה שנעה בלולאה אין סופית עם המון לחץ, פחד, חרדות וקושי משתנה ממקום של התכווצות למקום של הסכמה להתחיל לצור סדר פנימי, תוכניות פשוטות עם גבולות ברורים (סטורן) ממקום של נעלבות והסתגרות למקום של הכרת תודה על הבטחון שיש לנו, על האינטואיציה שיכולה להוביל למקומות קסומים, על הרכות, על העדינות ועל השורשים האיתנים שיש לנו בחיינו
נקודה חשובה, בכל פעם שאנו עומדים לפרוץ דרך חדשה, להתחיל משהו חדש.. הפחד יכול לשתק והלחץ יכול לגרום לשיפוטיות ואשמה.. זאת מהות השיח בין מארס וסטורן , אלא שאנו יכולים לבחור איך להגיב למצב ממקום של הבנה, הסכמה וידיעה באמצעות התבוננות, פעולה והסכם עבודה ..
איפה שיח זה פוגש אותך ? זה הזמן להתחיל מחדש ולהכין את הקרקע לשנה החדשה עם התבוננות כנה, פעולה בהירה והסכם עבודה למסע של הגשמה ..אני זמינה למפגש עמוק ומעצים להבין את המחסומים ולמצוא את הדרך להיות, לחיות ולהנות
ברכות