היום 19.2.21 ונוס ומארס בשיח דינמי שלוחץ על הפער בין מה שאנו רוצים למה שאנו צריכים. שיח זה נוגע למקומות עמוקים מאד שמשום שצרכים אלה הם ראשונים מאד והכרחיים ליצירת עצמאות לצד מרחב בטוח ותחושה של דימוי וערך עצמי בעל משמעות במסע החיים
כשנוצר שיח דינמי ביניהם, או וויכוח, נוצר פער שמקשה עלינו לגשר ולכן נוצרת תחושה של משהו חסר, משהו לא עובד ויותר מכל תסכול לצד מרירות של אין סיכוי.. ולמה? נתחיל במה ונוס ומארס מייצגים
ונוס מייצגת את הצד הדיפלומטי, בעוד מארס מייצג את הרצון חדור מטרה וכשנוצר שיח מסוג זה, נוצר ויכוח חזק בין שני צרכים מנוגדים במהותם, כשמבינים ומודעים לוויכוח זה אפשר לרתום את שתי האנרגיות למטרה נעלה דרך שיתוף פעולה. אם אין מודעות או מאפשרים לכפתורי האוטומט ההישרדותי לנהל את החיים יש שתי אפשרויות: לעצור בפינה עם ונוס ולחוות תחושה של דרמה ורעב או לרוץ עם מארס כשהחרב שלופה למלחמה.. כך או כך נוצר מצב של חוסר איזון שמוביל למתח, מאבקי כוחות, סוגיות של שליטה/קורבן וכו.. המפתח מודעות ונכונות לזהות שלמרות שמדובר בשני חלקים שונים בתוכנו, שני חלקים אלה יכולים לפעול למען משהו גדול יותר שממנו ניתן לבנות אמונה ואימון בתכנית הגדולה.
למעשה מדובר בשני צרכים בסיסים, צורך אחד לקלוט ולצור חיבורים מיוחדים למען כולם לעומת הצורך השני להיות באסרטיביות ממוקדת מטה למען הצורך האישי. התוצאה היא קרב קשה בין חלקים שונים בתכנו או אנרגיה יצירתית חדשה הרותמת את שניהם. היכולת לראות את שני החלקים כמרכיבים של שלם גודל יותר יכולה להביא לפתרון בעיות יחסים, הבנות המאבקים הכלכליים, פתרונות לוויכוחים על שליטה.
מה חזק יותר בתוך הקונפליקט לפני שמצאנו את הפתרון, אם החלק הדיפלומטי שלנו חזק יותר נמצא עצמנו מוותרים ומתפשרים כשלמעשה לא מסוגלים לנהל משא ומתן אמיתי ולכן למרות שעל פניו הכל יכול להראות בסדר …פנים יכולים להיות אכולים מכעס ותסכול, או אם אנו מחוברים יותר לחלק האסרטיבי ממוקד המטרה נמצא עצמינו חייבים לרדת מהמטרה שלא ריאלית כעת או להוריד את רוחות המלחמה ולהתפשר.. כך או כך נמצא עצמנו מתוסכלים.
המטרה למצוא את שביל הזהב בין צרכים שונים כדי להגיע למטרה גדולה יותר ..