מזל דגים

מזל דגים הוא האחרון בגלגל המזלות, כל האנרגיות של כל הגלגל מתערבבות למרק המכיל את הכול, לכן דגים הוא המקום בו נמצאים כל החיים: שמחה ועצב, הצלחה וכישלון, אהבה וכאב, עבר ועתיד, אור וחושך : כל החומרים מתמוססים ויוצרים תמהיל מרתק המהווה חומר ראשוני לבריאה. דגים הוא המקום בו סוף סוף נפגשת האישיות שלנו אחרי מסע ארוך עם הנשמה וממקום זה ניתן להיוולד מחדש.

מיתולוגית: שני הדגים הם אפרודיטה אלת האהבה ובנה ארוס שחמקו מטייפון המפלצתי למעמקי הים החשוכים, הם התחפשו לדגים והחליטו לשהות מתחת לפני המים עד יעבור זעם מפלצת הים, כדי לא ללכת לאיבוד קשרו עצמם זה לזו ומאז הדגים נעים בכיוונים מנוגדים זה לזו וקשורים זה בזו ולעולם נעים במעגלים אין סופים של מים (בין מערבולת לשיבולת)

אפרודיטה היא אלת האהבה, למעשה היא המקבילה לוונוס ומכאן שולטת במזל שור ובמזל מאזנים וכל מה שאנו מזהים עם אהבה, רומנטיקה, מיניות ועונג: לכן מניעה ומפעילה אותנו בכל הנוגע לחושים ראשונים, עונג וכאב (שור והמזל המשלים: עקרב) ומה תפיסת הרעיון של אהבה ברמה חברתית: משמע,מה מקובל או לא מקובל בשם האהבה ומה המחיר ברמה אישית (מאזנים והמזל המשלים: טלה) ומכאן מאזני הצדק היוצרים אהבה ומלחמה.

ארוס בנה של אפרודיטה, הוא בנה של אפרודיטה וארס (ונוס ומארס) ומכאן מייצג את הגנטיקה של הוריו: מצד אחד: יצר החיים הראשוני, מיניות ועוצמה של חיבור ללא סייגים, ומצד שני: אהבה סוחפת ללא תנאים. ארוס מתואר במיתולוגיה היוונית כתינוק שמנמן ומכונף, נושא קשת ואשפת חיצים ויורה את חיציו, כל מי שחציו של ארוס פוגע בו מתאהב עד כלות במי שנקרא ראשון לדרכו ומכן ללכת אחריו באש ובמים, ללא סייגים וללא שאלות

החיבור בין אפרודיטה לארוס, מחבר בחוט השני את האהבה עם היצר, את הרומנטיקה עם הנכונות ללכת ללא סייגים בשם האהבה, החושים, התחושות והתשוקות לחוויות מנוגדות, משלימות, בחיפוש אחרי השלם.
איחוד הנצחיות של אנרגיות אלה מסומל על ידי שני הדגים שנראים כמו שני ירחים: אחד במולדו ואחד בגרעונו, שניהם פונים לכיוונים מנוגדים אך תמיד יהיו מאוחדים במרכזם, ותמיד ייוולדו זה מתוך זה וזה לתוך זה, בספירלה אין סופית של הזמן.

במקביל אנו מוצאים מקורות נוספים במיתולוגיה הבבלית: האגדה הבבלית העתיקה מספרת על שני דגים שדחפו ליבשה ביצה ענקית ממנה נולדה אלת הפריון ובנה האהוב והם מתו ונולדו בכל שנה מחדש, דרך אגב אותו מוטיב של הדג המשיך כסמל הנצרות מאוחר יותר

סמל המזל: הדגים הם מים משתנים, מיוצגים על שני דגים שכל אחד נע בכיוון הפוך לשני. סמל זה משקף את האמביוולנטיות של דגים, ובמקביל את המורכבות של הניגודיות המשלימה. האמביוולנטיות והמורכבות מהוות אבני דרך להבנת התהליך הדגי: שני דגים המחוברים זה לזה ופונים לכיוונים הפוכים, מסמלים את הצורך של אנרגיית הדגים לעבור מגוון של חוויות מנוגדות ומשלימות. רק ממקום של חוויות מנוגדות ומשלימות נוצר השלם
מיותר לציין שכאן טמון מפתח נוסף להבנת האנרגיה הדגית: שונה והפוך הם רק נקודות התייחסות בתפיסת מציאות.
כיוון שדגים מסמלים את התמהיל של כל חומרי החיים: המנוגד, המשלים והשלם: מכאן נולדת ונוצרת התחושה וההבנה שהכל אותו דבר, ובמקום זה מתחיל המסלול ונתיב לגן עדן פנימי. לכן אנרגית הדגים מאפשרת לנו להגדיר את גן העדן הפנימי מחדש ועל ידי ההגדרה המתחדשת תדיר, לצור נתיבים למימוש אותו גן עדן ויציאה מתפיסה לכודה על ידי קפיצת מדרגה המתאפיינת במעבר בין מזלות המים למזלות האש.

התנועה ממזלות המים למזלות האש היא קפיצה ממרחב סגור ובטוח כדי למדוד ולבדוק את הביטחון בחיים עצמם: מסרטן לאריה: היציאה מהבית החוצה, ממרחב מוגדר וסגור של קונכייה אימהית לבמה שיש צורך באינטראקציה ומשוב, היציאה היא ברובד ראשוני על בסיס פיזי רגשי, כנ’ל לגבי התנועה מעקרב לקשת: יציאה ממרחב אישי סגור של מאבקים ומלחמות בין שני קצוות כדי להגיע לנקודת פיק בה נולדים לאמונה ודרך חיים, היציאה היא יציאה רגשית מנטלית, כשהתנועה מדגים לטלה: יציאה מהרחם הקוסמית המאפשרת תהליך של לידה רוחנית..
כל מזלות המים מאפשרים לנו לחוש, להרגיש, לחוות לעומק כדי להיוולד לפאזה אחרת של אש בה נמדד הביטחון, הזהות, העוצמה והרצון. כיוון שמדובר בלידה רוחנית, ניתן לזהות שוב את הסמל של מזל דגים: שני הדגים המחוברים נעים לשני כיוונים מנוגדים, החיבור לישן ולחדש בו זמנית, נקודת המפנה תמיד מחברת בין שני קצוות, צד אחד קושר אותנו לתהליך הישן וצד אחד קושר אותנו לתהליך החדש, שניהם ניזונים מאותה נקודה וכל אחד מושך בכיוון שלו, מה שיוצר את הקפיצה, הוויתור על האגו, וכאן נקודה נוספת לגבי מזל דגים: לא-אגו, אין-אגו, אין מסננת מתרגמת אלא תהליך חוויתי עוצמתי בו נדרשים לוותר לחלוטין על האני וזאת על מנת ללדת את האני האמיתי..

שליטי המזל: יופיטר ונפטון, יופיטר מייצג את הרחבת הגבולות ונפטון מייצג את האין גבולות, יופיטר מייצג את האמונה ותפיסת המציאות שנולדת אחרי המאבק עם הקרביים הפנימיים (בעקרב) תוך לידה מחדש כשנפטון מייצג את האמונה ותפיסת המציאות שנולדת אחרי הפיצוץ האורני וההסכמה להוליך זרם חשמלי שינתץ כל מה שלא אמיתי ולא מועיל, בניגוד לקשת שמציין את האש ואת הרצון, את החיבור האישי לאוניברסאלי, הדגים מייצג את הצלילה לרחם הענקית של היקום וויתור על האני, כדי לצור ערבוב מחודש של כל החומרים מהם מתחילים החיים.
הקשת מגלה את האמונה אחרי מאבק אישי פנימי בעוד הדגים מעמיד את המאבק לאישור ואשרור החברה (מעבר מקשת לגדי ) ורק אחרי ממשיך ומשיל את מה לא זקוק (מעבר מגדי לדלי) כדי לזקק את החומרים מחדש ולהגיע למטרה עם תובנות והבנות נוספות.
כמה מילים נוספות על הדומה בין יופיטר ונפטון: הרחבת גבולות, השונה: מינון . הדומה בין יופיטר ונפטון: תפיסת מציאות, השונה: אש ומים. האש מייצגת רצון ובטחון עצמי בעוד המים מייצגים תחושות ובטחון רגשי.

עוד כמה נקודות מעניינות לגבי דגים: יש כל מיני דגים בים:) יש דגים קטנים ויש דגים בינוניים ויש דגים גדולים, לכל דג יש את הסכנות שלו בים הגדול וכל דג צריך להיזהר ולהתחמק בים הגדול. דגים קטנים נעים בלהקה, אין להם זהות אישית אלא זהות הלהקה, למעשה הם נבלעים בתוך הזהות של הכלל כדי לגלות מי הם וכשדג קטן עוזב את הלהקה, מיידת הופך להיות טרף קל מאוד ובמקביל בחוויה האישית בודד וללא הגנה, חשוף לסכנות עצומות של כליה. דגים גדולים נעים מחפשים את הטרף, מחודדי חושים נעים לכיוון מטרה שהמגמה לשרוד, למעשה הברירה של להיות דג קטן נטרף (תרתי משמע) בלהקה או להיות דג גדול טורף ובודד הם שני קצוות שמייצגים מצבי תודעה נפטוניים כשברירת המחדל לקפוץ מדרגה להיות דולפין:)

סימבולית: גלי הים נעים בין שמחה לבין כאב, בין עצב לחיוך, בין גן עדן לגיהינום, כל דג מהווה פריט בתוך שרשרת המזון וכל דג יודע את מקומו ואת גלגל החיים הגדול, ממקום זה אינטואיציה חזקה מאוד, חישה גבוהה מאוד, ידיעה מעבר לגבולות חמשת החושים.

כשדג מגיע לחוף/גבול הוא נזרק לאזור בו לא יודע לנשום, לאזור מסוכן בו לא ליודע לחיות.. מכאן נולד הפחד, פחד נקודה מעניינת נוספת, אימה, תחושה שאותו משהו גדול אליו ניתן לפנות בעת צרה יכול גם לבלוע וגרום לטבוע, היסחפות, התמכרות, טביעה הם אלמנטים המהווים סכנה לדגים/נפטון.. ומכאן נולדת גם התחושה של ההסכמה לפנות לכוח גדול יותר בעת צרה, מכאן החיבור לאלוהות ולקדושה שמסמל מזל דגים.

להיות או לא להיות…זאת השאלה הדגית הקלאסית זהות/חוסר זהות הן סוגיות המפתח ומשאלה זאת נולד הטלה ועימו הקושיה: מי אני? אבדן הזהות ועקרון השייכות הם כלים מופלאים ליצירת דיאלוג חדש עם החלום/אהבה/גן עדן מופלא וקסום וזאת כדי לחוות תהליך של צלילה ואולי טביעה, אכזבה וכאב כדי להגיע למקום של יצירת גבולות , מסגרת, משמעת, יוזמה, התעוררות, עיירות, חדות, יוזמה, מנהיגות והתחלה חדשה, רצוי בספיראלה ולא במעגל קבוע הנשחק ומטביע אחורה בגלגל לכיוון הניתוק האורני המותיר ללא קרקע וללא שמים או שקיעה בחול טובעני (ציר דגים בתולה) ואם הולכים קדימה לא נכון (טוב ורע הם גם נקודות התייחסות) נולדים להישרדות ועולם של צייד ללא כלים..בנוי על אינסטינקט ללא חזון וחלום ומכאן סחרור באש השורפת ומכלה..כדאי לראות שדגים מקביל לבית 12 ובית 12 באופק המזרחי הוא נקודת הזריחה ונקודה ממנה האור מתחיל לשטוף את החושך ולגלות את עצמו, מקום זה מהווה עדשה מגדילה עצומה לכל מה ומי שגר בבית 12 שם יושב המנצח (על כל המשמעויות של המילה) ובמקום זה זרעי האהבה האין סופית והכאב האין סופי (חשוב לראות את ההבדל בין כאב לבין סבל..זה לא אותו דבר, זה המדד לבדיקת העיקרון האמיתי של שלב זה..) הזמן הוא המניע של גרם שמימי מנקודה אחת לנקודה אחרת על הגלגל ומכאן פרספקטיבה אחרת, לכן שחקני מפתח בבית 12 זקוקים לזמן כדי לקבל פרספקטיבה ורק על ידי יצירה של פרספקטיבה נולדת הלגיטימציה להיות ולא להיות או בכלל להעלות את השאלה..

מזל דגים עלפי המקורות מקושר לחודש אדר, מקור השם מגיע מכמה כיוונים: כיוון אחר מגיע מהמילה אדרה: עמוד השדרה של הדג , במקביל כמובן כל הסימבוליות של הדג בנוגע למזל ופריון כמו שנאמר: דגים, מזל של ברכה. דגים מכוסים מהעין ואין עין הרע שולטת בהם. אין הקללה שורה בדגים לעולם. ישראל נמשלו לדגים.
חודש אדר בולט בשמחתו מכל חודשי השנה משתי סיבות
1. פורים חל בירח המלא, שיאו של חודש אדר
2. אדר פותח פתח להתחלה חדשה, לאביב ולחודש ניסן שלמעשה במקור היה ראש השנה והתחלה של הבריאה.

כיוון אחד מגיע מבבל, אדר הוא שם של אל, מעניין בהקשר זה לראות שהאל הגדול מכולם, מלך האלים האחראי על המעגלים של ההתחלות ועל מעגלי החיים והמוות, הוא מורדוך (מזכיר אולי את מרדכי מהמגילה? וכל רעיון שינוי הפור?) חודש זה, שהוא סוף השנה, הוא זמן של דין, מיתה וסיום
האות של חודש זה היא קוף שעליה נאמר: ‘זנבא דנחשא’, כי בחודש זה מתאחז הנחש, שהוא העקבתא של השנה ושם יש לנחש אחיזה, וכאן עולה גם נקודה מעניינית של חילוף האות ה באות ק בכל הנוגע לקדושה והתחפושת שהאלוהות זקוקה כדי לאפשר מגע עם בני האדם.
וכיוון נוסף: מקור המילה נגזר מהמילה האכדית אודרה או המילה האוגרית אודר שמשמעותה גבורה.

אנרגית הדגים מהווה את השלב האחרון בגלגל והכנה לראשון כמו דלת מסתובבת שמאפשרת אין סוף בחירות בין קצוות מנוגדים/משלימים, דגים מייצגים את השלב הסופי בתהליך האבולוציה של האדם במיקום זה ביקום. דגים הוא השלב בו כל הרצונות, צרכים, תשוקות, מאוויים ויצרים, נלמדו וכווננו לערבול וערבוב כדי לצור תהליך של טיהור ומכאן לאפשר לידה מחדש, לזכות ראשונית ובסיסית של חיבור לנפש ולנשמה במסע מרתק של התפתחות.

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן