מפגש בין הרצון לבין קיר הכאב – צמידות מארס כירון בטלה

היום 14.7.20 מארס נצמד לכירון. תחילת הסיפור היא נולדת ברגע הכניסה של מארס לטלה. ב 28.6.20 מארס נכנס לטלה והתחיל מסע חדש כדי לאפשר לנו לצאת ממצב של הישרדות למקום של מנהיגות, תוך כדי מפגש עם כעס, תסכול, מתח, דכדוכך, עצב, פחד כשהמטרה לזהות מה אנו רוצים ואיך להביא את הרצון לידי ביטוי כדי להגיע למטרות שתאפשרנה לקחת את ההגאים בידיים ולהניע את חיינו למקום חדש..

כשמארס נכנס לטלה וחוזר הבית ( שליט מזל טלה) אותה דמות פנימית בתוכנו שאחראית על הרצון, פעולה ופריצת הגבולות הקיימים, אותה דמות מתעוררת ויחד עימה כל הזיכרונות (לא רק האישים, אלא קולקטיבים, שבטים, חברתיים מוסרים ו.. נקודת ההתחלה, נקודת האפס מחברות לנקודות התחלה נוספות – הנקודות שיוצרות את הצלב הקרדינאלי)

דמות זאת מתעוררת ועימה סוגיות פרימליות ראשוניות שנוגעות במקומות חשופים מאד שדורשים מענה.. האם רצינו וקבלנו את מה שאנו רוצים, האם פעלנו וקבלנו את התוצאה אליה ייחלנו, האם החזון שלנו קיבל לגיטימציה במציאות.. אם כן יש סבירות גבוהה שנשמח לרצות ולפרוץ עוד גבולות ולגדול, להתפתח ולרכוש בטחון ועוצמה.. אם לא, זה הזמן בו הכפתור של הזיכרון יקבל הפעלה וממנו התגובה מיידית מאותו מקום כואב ופוחד

וכעת כשמארס נפגש עם כירון , כשכירון רק החל רטרו וכל העוצמות נמצאות בשיאן, כל הסוגיות של הכאב עולות וצפות בעוצמה לא רגילה, ולמה? כירון בטלה מדבר על מחסני הטראומות בהם הרצון שלנו לא רלוונטי, מקומות בהם הורדמנו וסורסנו באופן שלא נוכל לרצות עוד אלא רק ננוע בתוך המולה גדולה של פחד ומתח.. כשקולו של הפחד מיצר אמוק וריצה מטורפת בתוך שביל צר הדורש מחיר גבוה מאד..

המפגש לוחץ כעת על הקול האישי של כל אחד ואחד מאיתנו, זמן בו אנו יכולים לעצור את הריצה של הפחד והניהול על ידי כוחות גדולים מאיתנו (אנרגית טראומה שלא מטופלת נזרת לאנרגיה שקדמה לה) ולכן זה המקום של הצהרה אישית אני לא קורבן של נסיבות אלא .. לזכור את הזכות המולדת של כל אחד ואחד מאיתנו לחיות באופן מלא ולבוא לידי ביטוי באופן שלם..

כעת זה הזמן בו מתאשר מגע חזק מאד עד טלטלה עם הפצע ובו זמנית עם חומרי ריפוי חדשים שמגיעים כמו סכין מנתחים, סכין שמוריד את החולי, הזיהום, העייפות, הדאגה, החרדה, הקורבנות, המסכנות, הכאב או ההדחקה וההכחשה.. כל מה שמוזן מאיתנו יכול לרדת בשנייה.. ומכאן יכולה להצוור הקלה גדולה מאד שתתיר לנו לצאת למסע מחודש לעצמאות וביטוי שלם של מי שאנו

נקודה נוספת שהריפוי יכול לאפשר, פריקת הלחץ, הכעס, המתח, האלימות (העיקר כלפי עצמנו) וכיון שאלה עומדים על הפרק כתופעות שיכולת להתפרק, כן הן גם יכולות להתעצם ולכן כדאי להיות מודעים לתופעה, ברגע שיש העצמה של התופעות הללו זה הזמן שהן מנסות להלחם על קיומן.. מותר לחתוך ולוותר על כל מה שלא עובד נכון במסע החיים שלנו, בכל מום בו אנו מרצים או מתרוקנים מתוך ייאוש.. זה הזמן לשחרר..

טיפ לראות את המטרה מעבר לחומת החושך או מנהרה שלא ניתן לרואת את האור בצקה או כל סוג של כלא.. החומות נוצרו על ידי הסכמה שלנו ומותר לשנות חוזה ממצב הישרדות למצב מנהיגות.. וכשתיווצר מסה קריטית יש סיכוי מצוין לשינוי שמחכה להסכמה שלנו..

ברכות