נלחמים על עצמנו כדי להאמין באופטימיות והצלחה – מארס עושה תשעים ליופיטר – אוקטובר 2020

היום 19.10.20 מארס עושה תשעים ליופיטר, שיח זה בין מארס ויופיטר מספר לנו קונפליקט בין הרצון האישי למול עולם האמונות.

לאורך כל חיינו עולם האמונות מהווה פלטפורמה עליה ניתן להישען בהתמודדות עם כל סוג של מפגש עם המציאות ובדרך כלל הרצון מגויס לפעול למען אותו עולם אמונות, עולם האמונות מטפח לנו תקווה ואופטימיות שהכל יהיה בסדר, עולם זה מבסס את הידיעה הפנימית שיש חוקיות ויש סדר בעולם

אך הרצון שלנו כעת עובר סוג של מהפכה משום שמארס נמצא ברטרו, הרטרו של מארס מאתחל את התכנה של רצון ומה שקורה בזמן זה, מליון כפתורים נלחצים עד הקצה ויוצא המון מתח, כעס, תסכול, דכדוך, עצב פחד ואפילו חרדות שדחסו עמוק עמוק בתוך המגירות הפנימיות של הנפש וכעת זה יוצא.. כמו פיצוצים פנמיים שמשחררים המון אנרגיה שנתקעה, הוקפאה , הודחקה, אוחסנה ו… הכל יוצר כמו פרץ ענק שלא משאיר מקום לדמיון

כשהרצון עובר מהפך מסוג זה נוצרת אפשרות, אמנם צריך לעבור את השלב בו חווים את שלל התחושות והרגשות שלא מוכרים או “מרוסנים” אך יחד עם זה מגיעה האמת של מי שאנו באמת.. אנו שלל רגשות והרגשות שיושבים על קשת ענקית ולהכל יש מקום , גם אם לא מתכתב יפה עם התרבות או המסרים ממשטרים..

מסיבה זאת הרצון מקבל תפנית ומגיע נקי עם כל מה שיש שם ומכריח אותנו להלחם על עצמנו.. ולא, זאת לא מלחמה נגד מישהו אלא מלחמה בעד עצמינו במיוחד בזמן זה וכדי להלחם בעד עצמינו אנו זקוקים להמון אמונה שיש סיכוי ויש אפשרות ותקווה להגיע לניצחון של חיים בריאים ושלמים

דרך אחרת לראות את הקשר בין רצון ואמונה : הרצון זקוק לעולם אמונות שלנו כדי לתדלק ולנוע ללא היסוס וספק. כששתי אנרגיות אלה עובדות ביחד הכל אפשרי וכששתי אנרגיות אלה יוצרות קונפליקט מדובר בבזבוז גדול מאוד של אנרגיות, או עודף מוטיבציה ביחס למה שאפשרי במציאות, או לחץ חזק מאוד לעשות ללא התייחסות לעולם האמונות שבדרך כלל מהווה פלטפורמה לחיים..

אם הרצון, המוטיבציה, היוזמה והפעולה מנוטרלים על ידי עולם האמונות נוצר כעס, תסכול ומתח גדול מאוד: מקום זה יכול להוליד נפיצות גדולה מאד, תוקפנות ועוינות או תחושה של פחד וכאב גדול מאוד, כך או כך מדובר באותה אנרגיה שמתבטאת באופן שונה,. מומלץ לשים לב, להיות ערים לתהליכי התסיסה, לנפיצות ולמתח, לנשום עמוק, לתעל אנרגיה למה שצריך לעשות ובשקט…

דמות הלוחם מיוצגת על ידי מארס ודמות הפילוסוף מיוצגת על ידי יופיטר. נתחיל עם הלוחם שכן דמות זאת היא הדמות הראשונה שמנחה כל מפגש עם החיים, החל מהלידה עצמה וכלה במפגש עם מטרה, יעוד וחזון החיים בכלל. בכל אחד ואחד מאיתנו נמצאת דמות הלוחם, דמות זאת פורצת לנו גבולות, מאיצה, יוזמת, דוחפת, יוצרת אמביציה, מרגשת ומאפשרת לצור פעולות במטרה להגיע לביטחון ושלווה.

דמות הפילוסוף היא דמות שנולדת מאוחר יותר ומושפעת ממסע החיים שלנו. למעשה עולם האמונות שבתחילת החיים מועתק מסביבה קרובה, בית והשפעות של ההתנסויות הראשוניות.. עולם זה משתנה ביחס ישיר למה חווינו בחיינו ואיך הניסיון האישי בנה לנו סט של אמונות. סט האמונות מנוהל על ידי הפילוסוף הפנימי. סט האמונות מהווה מחסן של דלק לפריצת גבולות, הגשמת חלומות ופוטנציאלים.

הלוחם ממוקם כעת בבית בטלה ברטרו מגיע אחר, עם זיכרון עמוק של מי שהוא ומה המטרות שלנו ולא רק מה הקרבות שלו!!! שואף להגיע לאמת .. לאומץ לאמת ולזכות ראשונית לחיים. הפילוסוף ממקום כעת בזירת הגדי שואף לצקת את האמונה למטרות ולאפשרות להצליח לא רק באישי אלא גם בחברתי

מיקומים אלה יכולים לגרום לקונפליקט אם הלוחם נכנס למגננה של הישרדות ושכחה של מי אני.. או אם הפילוסוף מונע ממקום של כיווץ/חוסר אמונה והישתבללות נוכח אמונות חוסמות .. הקונפליקט מאפשר לזהות את החלקים שחוסמים ומתסכלים…לכן המסע תחת השיח בין הלוחם לפילוסוף מדבר על חיבור לאומץ להאמין ולעבור דרך קירות הפחד והספק.

אם מונעים מפחד וחוסר אמונה בקלות ניתן לדרוך את נקשנו ולצאת לקרבות אין סופים תוך הטפה בצדקת הדרך, אם מוכנים לצאת למסע של שיח בין שתי הדמויות הללו : הפילוסוף יכול להטעין את הלוחם בדלק למסע מופלא מעבר למוכר והידוע…

נקודה מעניינת נוספת להתבונן בשיח זה, מארס מייצג את דמות הלוחם הפנימי ויופיטר מייצג את דמות הפילוסוף הפנימי, היבט זה או שיח זה מדבר על האנרגיה המחברת בין הלוחם לפילוסוף. הדיאלוג בין השניים חושף את מה הקרבות שאנו בוחרים ולמה.. כשהמטרה למקד רצונות ולגבות בסט של אמונות שתהוונה דלק למסע , הצלחה וביטוי עצמי בריא ונכון. לשם כך רצוי ומומלץ להבין את דמות הלוחם ואת דמות הפילוסוף ומה הדיאלוג ביניהם במטרה לקחת את המושכות לידים ולהניע את כרכרת החיים למטרה הנכונה במינימום מאמץ ומקסימום אפקט.

זמן נפלא להזכר מי אנו להילחם על עצמנו

כתוב/כתבי תגובה