שיח זה בין הגיבור הפנימי (שמש) לחולם הפנימי (נפטון) מספר לנו על המסע להגשמת חלומות. וכשאנו נוגעים לסוגיות של הגשמת החלומות מה בעצם עולה? עולות שאלות, תהיות, מחשבות , רעיונות ו.. כולן תעסוקנה בדבר אחד: מהו החלום שלך?
המפגש עם שאלת מפתח כל כך עמוקה, חושף משהו מפנים, משהו מאד עדין ורגיש. משהו שיוצר קשר ותקשורת עם החלקים הגבוהים שבנו, עם הנשמה, עם הניצוץ האלוהי: כל אחד יכול להגדיר את החלק הזה על פי המפה שלו, העולם שלו, התפיסה שלו, השפה שלו ו.. מהו אותו מקום עדין שחווה לרגע את ההתרגשות
ההתרגשות לפגוש את השאלות: מה החלום שלך? מה החזון? מה השליחות האמתית של הנשמה? ולמה כל השאלות הללו עולות? הן עולות משום שעת הגיבור הפנימי שלנו מצליח לראות את קו האופק, לזהות את החלום ואת החזון
כשאנו מצליחים לזהות את החלום , אנו חווים רגע של הארה, רגע של חיבור לגן עדן פנימי עם ידיעה עמוקה שהכול אפשרי ושאנו מחוברים לשליחות שלנו באמת ואנו בעלי משמעות .. או זיהוי החלום לוחץ לנו על המרחק שלנו מהחלום, או אולי יותר נכון לומר שהזיהוי נוגע לנו בשברי החלום נוכח התנסויות שלא פשוטות בחיים, נוכח מפגש עם אפילה גדולה, כאב גדול ונקודה שמשחזרת את הרגע בו הוגלנו מגן העדן וכעת אנו מוצאים עצמינו מתדפקים על הדלתות ומבקשים איזה חסד או אולי סליחה ומחילה כדי שהדלתות תפתחנה ונוכל לחזור הבית למקום שהחלום בו בהיר ושלם
שיח זה מאפשר לנו לחזור ולהתחבר לאור הפנימי, לגיבור שיוצא למסע אינדיבידואציה, גילוי עצמי ומפגש עם החלומות שנועדו להגשמה ולהשלמה. כיוון שהשמש היום המרחק הגדול ביותר מנפטון, ניתן לתרגם זאת כמרחק גדול ביותר של הגיבור מהחלום או הקו ישר ממנו ניתן לראות את האופק ואת החלום, אמנם רחוק אך לא בלתי אפשרי..
דיאלוג זה מספר לנו על האידאלים שלנו , על החלק האלוהי שבנו, על הנשמה שמגיעה מעולם ללא גבולות ומצויה בתוך מגבלות של החומר, המקום והזמן. ולכן השאלה האמתית כאן היא איך עולם של אידאלים, השראה ויצירתיות מצליח לקבל ביטוי דרך החיים היומיומיים..
לכן אנו יכולים להיתקל במקום לא פשוט, משהו מבפנים יודע ומשהו אחר מתנגד כיוון שלא מסוגל (הסתגלות) להיחשף לכאב של הפער בין העולמות.. זמן זה חושף אותנו למרחבים בהם ניתן לזהות את הפער בין החלומות לבין המציאות, בין הרעיון הגדול לבין החיים הקטנים והפשוטים, אך בו זמנית מדובר בפוטנציאל דרכו ניתן ליישם ולממש את הרעיונות האוטופיים במציאות הרגילה..
למעשה זמן זה מאפשר לראות מרחבים שונים, מצד אחד מרחבים אין סופיים (נפטון בדגים) ומצד שני מרחבים ממוקדים ומציאותיים (שמש בבתולה) לכן מצד אחד ניתן להילכד בין המרחבים השונים במהותם עם תחושת רמייה ואכזבה קשה ומצד שני ניתן לזהות את הגשרים שבין העולמות לבנות עוד גשרים לעולמות קסומים ומופלאים ולהזין את המציאות הרגילה באותם עולמות..
חשוב לזהות שאותם מקומות לא פשוטים שאנו פוגשים היום שנוגעים במרחק בתוך מסע ההגשמה שלנו הם סימנים ואותות לדרך .. זה הזמן למצוא את ההשראה, היצירה והחיבור לחזון וגם אם בו זמנית זמן נחווה טשטוש , דכדוך וליאות.. אלה רק סימנים שמספרים לנו שאנו לא בתוך הדרך או אולי אנו מתעלמים, נחים, ישנים או כואבים … חשוב לזהות שכעת ניתן להתחבר לחזון ולחלום הגדול של החיים ולאמצו למציאות היומיומית, וגם אם דכדוך ואכזבה מגיעים לפתח דלתנו זה הזמן להתפקחות והתפכחות :
זה הזמן לחזור ולצור את רשימת החלומות לצד תוצאות המציאות כדי לטוות תכניות פרקטיות להגשמת החלומות .. טיפ: אפשר להתחיל מהחלום הקטן ביותר ולהגיע עד לגדול ביותר.. אם נרשה לעצמינו:) כן, איזהו הגיבור היכול לחלום?:)))
ברכות לימים של חלומות והתעוררות להגשמתם