מזל סרטן

מזל סרטן הוא הרביעי בגלגל המזלות והראשון למזלות המים. כשנכנס מזל סרטן, אנו מגיעים לתחילת הקיץ: הימים ארוכים, חמים, לחים וגדושים. הסרטן מכיל בתוכו את כל מה שחסר היה בעונה הקודמת: מים (טלה-אש, שור-אדמה, תאומים-אוויר) ועם אנרגיה זאת פותח התחלה חדשה, עונה חדשה ותהליך חדש. יום המעבר בין תאומים לסרטן הוא היום הארוך ביותר, יום זה מסמל את ניצחון אור על החושך ומכאן תהליך של הצטמצמות כדי לאפשר הכלת האור. יום זה מציין נקודת מפנה, הימים מתחילים להתקצר כדי להגיע לנקודת שיוון בתחילת הסתיו, כיוון שנקודת זמן זאת היא התחלה, וכיוון שכל התחלה מניעה, מפעילה ולוקחת אותנו למסע, אותנו בחיינו או דלת כניסה למפה. דלת כניסה של מזל סרטן היא נקודת השפל של המפה, הנקודה ממנה הכל התחיל, השורשים העמוקים ביותר של האדם, המקום אליו מרגיש שייך, מוגן, בטוח וממנו יכול להצמיח שורשים אישים ומכאן פרחים ופרות, למעשה דלת זאת היא הדלת הראשונית למבנה הנפש של האדם, למבנה הרגשי ולמקור דפוסים הרגשיים של האדם.

מזל סרטן מסמל את תחילת החיים, את הרחם הראשונית בה האדם חש בטוח, הבית הראשוני בו חש שייך, בטוח ומוגן ואליו שואף לחזור תמיד,

סמל המזל סרטן, יצור מרתק החי בין עולמות: בין ים ליבשה ובין גאות לשפל. מרבית חייו מבלה במים, אך מתרבה ומטיל ביצים על החוף (אדמה) כל חייו מותנה בין הגאות והשפל המתרחשים בשל היחסים בין שליט מזל סרטן: ירח לבין המים שעל הכדור.

הסרטן שייך למשפחת חסרי החוליות ולתת משפחה של פרוקי רגלים, מצויד בשריון קשה מאוד המגן עליו מפני טורפים חיצונים, במקביל מצויד בזוג צבתות ענקיות בעלות כוח לפיתה עצום, כשהסרטן מתגונן הוא נעמד על רגליו האחוריות, פותח את הצבתות כדי לשוות לעצמו מראה גדול יותר (מקביל לאשליית המראה של הירח) היכולת הגנה, מתקפה ויצירת “גדלים” שונים, הם סימבולים ומשקפים יכולות ותכונות של האנרגיה הסרטנית.
עיני הסרטן ממוקמות בקצות מחושיו ומעניקות לו ראיה מרחבית עצומה המאפשרת זיהוי מזון וזיהוי אויבים בקלות, ציוד זה הכרחי לשורדים בטריטוריה מתנה ולא מוגדרת (בין גאות לשפל)
ואחרון חביב יכולת ההליכה על הצד, כל אלה מספרים לנו על יצור מיוחד החי בין עולמות, מוגן/מוגדר או לכוד בשריון, בעל יכולה מגננה עוצמה בעזרת שינוי פאזה (במקום הליכה על עמידה על רגלים אחריות, אולי מטבע לשוני זה נולד מהתבוננות בסרטן?)בעל ציוד משוכלל לזיהוי אוכל/אויבים מרחוק (ראיה אחרת: אינטואיציה הישרדותית גבוהה מאוד)

גלופת המזל מייצגת את שתי הצבתות של הסרטן, ובמקביל את הדואליות של הסרטן (החיים בין לבין ) יש שגורסים שסימן זה מייצג את החזה, איזור השליטה של הסרטן בגוף, וגישה אחרת טוענת שלא במקרה הדמיון כמעט זהה לסמל :יינג יינג, באסטרולוגיה הודית סמל זה מייצג את הרחם של הזמן, המקום בו נוצרים החיים גם ברבדים הרגשיים וגם ברבדים הרוחניים (שורש נשמה) סמל זה מספר לנו על הקצוות היוצרים מעגליות משלימה, וכאן שוב הקישור לשליט המזל: ירח, הירח הוא אשר משפיע על הגאות ושפל, על מחזורי פריון ובכלל על שעון הזמן.

סימבוליות הטלה הוא התינוק שרק נולד, מגיח ופורץ לעולם. השור הוא הרגע שאחרי, הרגע בו התינוק מונע מכוח החיים הראשוני ונאחז באדמה: ההיאחזות היא אינסטינקט החיים הראשוני כשהפילטר הוא החושים והתחושה שמעוררים/מתעוררים. תאומים הוא השלב הבא בו אנו קוראים לחוויה בשם: שם יוצר תבנית של יחסות והתייחסות, שלב זה מאפשר לנו להתחיל לתקשר החוצה את הסיפור שלנו, במקביל לשיווק המידע (הסיפור) אנו לומדים לאסוף מידע ולהתחיל לבנות קשרים וקישורים בין לבין ומכאן התחלת היצירה של המציאות. לא בכדי נאמר על תאומים שהוא המזל הראשון שמחבר בין חומר לרוח.

מיתולוגיה והיסטוריה אזכור ראשוני למזל סרט נמצא בהיסטוריה האשורית ולקישור בין הסרטן לבין הבית שנושא על גבו, וביתו מהווה את השלד שלו בניגוד למה שמוכר ששלד נמצא בתוך הגוף הרי שאצל הסרטן השלד הוא מחוץ לגוף, מכאן כמובן גם ההכרח של הסרטן והאנרגיה הסרטנית לחיות דרך אחרים ו/או בעירוב מוחלט עד מקום קיומי עם אחרים.. מקור המילה מגיע מהמילה הערבית “חאן” מקום מנוחה והזנה המעניק שלווה, הזנה והעצמה, כך גם האנרגיה הסרטנית, מעניקה מקום מנוחה, בטחון, שלווה והזנה. נקודה מעניינת נוספת מגיעה ממצרים העתיקה, החרפושית המקודשת היא מסמלת את היצירה של יש מאין, היא מסמל את הבריאה ונקודת המקור ליצירת העולם, וכאן מגיעים לנקודת מפתח מעניינת בחיבור בין מזל סרטן לאריה והקוטביות המשתנה בין ירח ושמש..אם מתבוננים בצורת החרפושית במקורות מצרים עתיקים, ניתן לזהות את הסרטן כמעט במדויק. אותה חרפושית היוותה מקור לא אכזב לקמעות, חותמים ו”כלי” לפולחן דתי, בכתב החרטומים (לפי ספר המתים המצרי) החרפושית מסמלת : שינוי צורה והוויה, ובמקום זה ניתן לזהות באופן מדויק את מהות הירח ברמה הסימבולית.

במיתולוגיה היוונית אין התייחסות גורפת לסרטן, למעשה מקבל מעט מאוד מקום כמשימה השנייה של הרקולס: מאבקו נגד הידרה, המפלצת בעלת תשעת הראשים, הרקולס מצא את מאורת ההידרה, ובירי חיצים בוערים אילץ את ההידרה לצאת ולפת אותה בזרועותיו. ההידרה נצמדה אליו, לפתה אותו וניסתה למחוץ אותו, לעזרתה נחלץ גם סרטן ענק, אותו שלחה הרה, הסרטן צץ מתוך הרפש (מעניין החיבור למקור המצרי העתיק) וצבת את רגלו של הרקולס. את הסרטן מעך הרקולס בעקבו, אבל את ההידרה התקשה הרקולס להרוג, מכיוון שכל ראש שרוצץ באלתו הצמיח מיד ראש חדש…לא אלאה בהמשך הסיפור, כי כאן נגמר תפקידו של “כוכב החודש”: הסרטן

מקורות בבלים עתיקים מספרים על הצב הגדול הנושא את ביתו על גבו, אמנם דמות אחרת, אך הארכיטיפ זהה.
בעת העתיקה האמינו כי סרטן הוא המזל הראשון ממנו הכול מתחיל, שכן התחלת הבריאה היא באור הגדול המתכווץ ושואף להגיע לאיזון (סרטן מתחיל את עונת הקיץ ביום הארוך ביותר מסיים את עונת הקיץ בהעבירו את ה”אבוקה” לעונת סתיו : בתחילת מזל מאזנים בו היום והלילה מאוזנים), קישורים רחבים ניתן למצוא בעיקר בספר המתים (מצרים העתיקה) ולמעשה עד היום יש אסטרולוגים שגורסים שדלת הכניסה האמתית לאדם היא מזל סרטן ולא טלה, הטלה הוא הפועל היוצא תרתי משמע בעוד הסרטן הוא הבסיס והמקור לחיים, נפש וקארמה. משם ניתן להמשיך לתרבויות אדמה עתיקות: וכאן הקדמה קצרה Jהירח הוא גרם שמימי הקרוב ביותר לכדור הארץ ומלווה אותו כלווין, אין לו “חיים” משלו, אין לו אור משלו ואין לו מרכז מגנטי משלו, לכן נמצא בשלב הכי פרימיטיבי במערכת השמש (כמו ירחים אחרים וגם כאן יש היררכיה הנובעת מהגדרות אסטרונומיות) השלב הכי פרימיטיבי זוכה בעולם פטריארכאלי להכחשה, הסתכלות מעל וביטול מלווה בזלזול, לעומת עולם מטריארכאלי הבנוי על מהות ועוצמת הירח, ניזון מהירח ומכאן גם כל המיתולוגיה בתרביות האדמה שנוגעות לירח או ליתר דיוק ללבנה.. וכאן מגיעים לתרבויות האדמה בהם סגדו לאלה הגדולה: הלבנה הייתה כוח מיתי עוצמתי והחיים נעו סביבה, סגדו לה, ברכו אותה ולמעשה עד היום אנו מזהים את ברכת הלבנה או קידוש לבנה במקורותינו (בהמשך..) מקום זה מאדיר את הכוח המוליד, מגן, מזין ומאפשר חיים, הפן הנשי/אימהי במרקם הפרסונה האישי של כל אדם.

לסיום: נקודה משעשעת הלקוחה מאגדות ילדים, הירח המסמל הבטחה לאהבה נצחית, ובכל אגדה טובה ניתן לזהות את הנסיך מבטיח לנסיכה כי יביא לה את הירח כאות לאהבתו.
שעון הזמן מחזורי הירח היו מדד ראשוני לזמן, למעשה ניתן לזהות עדויות בתחילת ההיסטוריה המתועדת של האדם. עדויות ראשוניות מצויה ב-30,000 לפני הספירה, בתקופה הקדומה זאת שהקריבו קרבות של בעלי חיים, העצמות סודרו ביחס למחזורי הירח. תיעוד שקורב יותר לזמננו בתקופה של 14,000 לפני הספירה ציורי מערות בדרום צרפת שתואמים את המחזורים של הירח. כמו בעת העתיקה, כך גם בהמשך למעשה מרבית לוחות השנה מבוססים על שילוב מחזור הירח ותנועת הכדור סביב השמש, הלוח העברי, הלוח הסיני, הלוח ההינדי שלא כמו הלוח הנוצרי המבוסס על שמש בלבד או הלוח המוסלמי המבוסס על ירח בלבד.

במקורות יום רביעי הוא היום בו נבראו השמש והלבנה, עלפי המדרש היו זהים בגודלם בזמן הבריאה, ללבנה היה כוח ועוצמה זהה לשמש ומתוך צו אלוהי קבלה על עצמה התדרדרות למעמד אחר בו משקפת את אור השמש כשבעתיד קיימת ההבטחה להחזיר עטרה ליושנה.
הרעיון של שני גופים המשקפים את הקוד של הקיום והקיום, שני גופים המשקפים את הזיווג הנצחי של הזכרי והנקבי, הזיווג הקבלי שבין הקדוש ברוך הוא והשכינה, הוא הזיווג האלכימי שבין שמש ולבנה. כשמעשה היצירה וההתחדשות מתרחש בתוכו של היסוד הנקבי: הירח/לבנה ומכאן ניתן להבין למימד אחר את המשמעות של מעגלי הירח/לבנה.
ברכת הלבנה תפילה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי, מנהגים שונים לעדות שונות: יהודי אשכנז מקדשים מרגע שהלבנה חוצה את גבול ה- 45 מעלות לכיוון 60 מעלות, מ- ג בחודש בעוד יהדות ספרד מקדשת מזווית של 90 והלאה, מ- ז בחודש ועד הירח המלא.. העצמה של הירח המתגלה, העלאת המודעות וחיבור הרגשי והשבטי, במקביל הברכה מסמלת את הגאות והשפל שחווה העם היהודי לאורך ההיסטוריה שלו, מסלולי גוויעה והתחדשות, ומחזוריות זאת מהווה תנועה ספירלית לשיא: בגאולה.

נקודה מעניינת נוספת המתחברת לנושא: המושג אותיות קדוש לבנה, מציין אותיות גדולות במיוחד. אותיות אלה ניתן לקרוא בקלות גם בחוץ כאשר התאורה מועטה (ירח בהיוולדו ועד שמגיע לשיאו)

מפתח להבנת האישיות (מעגל ירחי) ירח ושמש הם הבסיס הראשוני להבנת ה”אבנים הגדולות” באישיות האדם שכן מדובר במעגל הכי “פרימיטיבי” ובמבנה ראשוני של הגופים השמימיים (מאורות) המהווים את בסיס המפה: הנחת היסוד : הירח לא משתנה אלא המעגל משתנה, המעגל הירחי מציין את מיקומו של ירח, משמע: “כמות ההכלה” ואיזה סוג של הכלה ביחס למיקום של שמש.. אור ירח פשוט משקף את השינוי ביחס למעגל של יחסיות..
מולד הירח תמיד בצמידות לשמש, על אותה המעלה של השמש נולדת הלבנה, משם יוצרת תנועה מהירה מהשמש עוברת על כל הגלגל עד המיזוג הבא, עד הלידה הבא מעוצמת השמש במזל הבא..
הירח לוקח את העוצמה האנרגטית ו”מסיע” אותה על כל הגלגל עד המפגש הבא..
בגדול מדובר בנוסחה: ירח מתמלא וירח מתחסר, והקישור לקהלת הוא בלתי נמנע 🙂 “לכל זמן ועת לכל-חפץ תחת השמים” החלוקה מתחברת לשני צדדים המייצגים את החלק המתמלא ואת החלק המתחסר וביחד מגיעים ל- 28 עוצמות אנרגטיות המהוות את הבסיס להבנת אדם, תהליך מסע או כל אינטראקציה על הכדור.
חלוקה זאת מהווה רכיב מפתח בתכנה האסטרולוגית ומאפשרת הבנת מבנה אישיותי ראשוני, הבנת מהות הזוויות במפה, רעיון הקידומים ועוד.

אסטרונומית לוויין, גרם שמימי הקרוב ביותר לכדור הארץ ומלווה אותו כלוויין, אין לו “חיים” משלו, אין לו אור משלו , לכן נמצא בשלב הכי פרימיטיבי במערכת השמש (כמו ירחים אחרים וגם כאן יש היררכיה הנוסעת מהגדרות אסטרונומיות) הירח נע בהקפה סינכרונית, כך שהוא מפנה תמיד את אותו צד כלפי כדור הארץ בשל השפעת כוח הכבידה של כדור הארץ ומכאן ברמה הסימבולית נוצר הפער בין הצד המואר והצד האפל של הירח. דרך היווצרותו של הירח אינה ידועה אלא מתורגמת דרך כמה תיאוריות: תיאוריה בינארית, תיאורית הביקוע, תיאורית המכה הגדולה ותיאורית השבייה, סביר להניח שבעתיד תצטרפנה תיאוריות נוספות המנסות לגלות את הסוד של הירח ועמו סוד הבריאה בכללותה.

הירח הוא הגורם למחזור גאות ושפל , תופעה שבה גובה פני הים, “עולה” או “יורד” במחזוריות קבועה. הראשון שהצליח לקשור בין תופעת הגאות והשפל ובין הירח היה מגלה הארצות היווני פיתאס. מחזור הגאות והשפל משקף בכל רובד ומימד את המעגלים הקבועים של החיים, התנהלות קבועה ועם זאת משתנה וחוזרת חלילה, תהליכים ומגמות של התחדשות והגוויעה, מחזורי חיים, דפוסים רגשיים ומעלי חיים במיקרו ומאקרו, גם כפרטים וגם כמאסה אנושית על מסלול אבולוציוני השואף להגיע לנקודת איזון.

שליט מזל סרטן ירח, הגוף השמימי הקרוב ביותר ולעולם לא נמצא במקום קבוע, כל יום נגלה אותו באזור אחר על כיפת השמיים, כל יום ישקף כמות אור אחרת. הירח מסמל את הצד הנשי באישיותנו בין אם נולדנו כנקבות או כזכרים, הירח מייצג את הפן הנשי של הפסיכה, תת מודע, תת הכרה, נפש וצדדים משתנים (על בסיס קבוע ) בחיינו. הירח מייצג את דמות האם והקומפלקס הגדול הנוצר בין הצורך לחיבור לטבור לבין הצורך בניתוק כדי לצור חיים עצמאים ובלתי תלויים אך כמו הירח בו זמנית כל צד מבקש את ההשלמה של הצד השני ומכאן נוצרים מעגלים אין סופיים של חיים, מעגלים עליהם נכתבו מאמרם וספרים בכל נושא הבנת הרגש, נפש, היסטוריה אגדות ומיתוסים וכמו הירח גם אם לרגע נגלה אותו בהיוולדו ונהיה בטוחים באורו כשמגיע למילואו, אך מידית יגרע ויתחסר כך גם אנו בצורך שלנו לחיבור, הכלה, הזנה ובטחון.. עוד כמה מילים בחלק הדן במהות הירח באסטרולוגיה.

הגלופה של הירח צורת מגל או חצי סהר מסמלת את הירח במולדו או בגוויעתו : ישנם מספר תרגומים לגלופה, תרגום ראשון: תהליך ההכלה והמעגליות הנובעת מהתמלאות והחסרות של הירח, תרגום אחר טוען שצורה זאת מסמלת את הגביע, גביע השפע, גביע החיים וגביע ניצחון.תרגום נוסף מתבסס על הצורה של לידת הירח או גוויעת הירח כמעגלי החיים ושעון הזמן הקצוב ומוקצב לכל אדם ולכל צורה אורגנית החיה על הכדור, תרגום נוסף מתבסס על עקרון המראה שכן לירח אין אור משלו ולכן זקוק לאור של השמש ומכאן הוא מראה, רפלקטור וזקוק לאור ולהיות מואר, לכן מסמל את הנשמה הזקוקה להיות מוארת ומכאן נוסע גם התרגום הבא: הירח מסמל את הקארמה הרגשית על כל פניה: רגש, נשמה והגשמת האני.

אסטרולוגית הירח מייצג את העירוב החומרים הראשונים המרכיבים את האדם “המרק הראשוני” המגדיר את החשיבה האינסטינקטיבית, הראשונית- המולדת של האדם: “חשיבת השבט”
הירח מייצג את מה האדם זקוק כדי לחוש בטוח, אינסטינקט ראשוני המחבר לשבט אליו האדם שייך, ממנו ניזון, ממנו מקבל חום, עיטוף ואכפתיות. השבט הוא המקור לאינסטינקטים הראשונים של האדם, השבט מגדיר באופן מאוד פשוט, ראשוני ופרימיטיבי, מה הצרכים ומה החוקים כדי להיות שייך משמע כדי להיות קיים.
כשהאדם מתחבר לירח, למעשה מבקש להתחבר לתחושה הנובעת מהחיבור לשבט, מבקש להתחבר לתחושה המעניקה מקום של שייכות וקיום ראשוני בלתי מותנה, אלא, שלא כל מקום ולא כל תחושה הם בלתי מותנים, למעשה כל מה שעובד במערכת יחסים עם ירח מותנה באותו מקום ראשוני של שייכות ובטחון הנרכשים ומוטמעים מגיל צעיר מאוד (ובמקביל טרום ולפני..) לכן היבטים של כל גרם שמימי לירח יצרו את מערכת ההתניות הראשונית, המובנת וניזונה מאותו “מרק ראשוני” אליו נולד האדם.

הירח מדבר על הקשר הראשוני שלנו לעולם, דרך אימא, דרך טיפול והזנה, חום ושייכות, אהבה, הגנה ואינטימיות. האהבה הראשונית והזנה ראשונית אנו חווים דרך דמות האם, דרך האינטראקציה עם אימא נבנים הדפוסים הרגשיים הראשונים, ילד מושפע מאימא, מהקשר עם אימא, למעשה החוויה הראשונית שאחרי הלידה מימוש האינסטינקט הבסיסי של אוכל (הזנה), כשהילדות במקום זה תקופה של תהליך ארוך להכלת חוויות, תהליכים, רגשות ומפגשים עם המציאות, אלה מעצבים את אופן התגובה, את הבסיס הרגשי ממנו אנו לומדים לצפות ולמה לצפות בעולם, משקפיים אישים מאוד להתבוננות בעולם, מכן אופי ואופן ההתנהלות עם מצבים רגשיים ואינטימיים במשך החיים בכלל, בכל גיל עדיין נמצא בפנים אותו ילד הזקוק וצריך..
מערכת היחסים עם אימא (ילדות ומשפחה) מעצבת את החוויה הרגשית שלנו,איך אנו תופסים את העולם ברמת החוויה, שם אנו לומדים לזהות אם העולם חם או קר, נעים או לא נעים ..הכול ביחס למיקום ומקום הירח, אם יש תחושה של קור, לא נעים, קשה, חוסר ביטחון, קושי בחיבור, קושי בעיכול החיים, אנו פוגשים את אותו כאב שנוצר במפגש חוזר ונשנה באותה מוזיקה והפצע של חוסר שייכות, חוסר הזנה, הגנה, ביטחון עולם וגוברים.
כיוון שזה מה שמכירים ממשיכם וממגנטים עוד מאותו דבר, החוויות מתעצמות, למשל תחושת ניכור או נטישה מתעצמות עד מקום שאדם חש בודד ולא שייך, מנוכר ואבוד, ללא שורש וללא בית.
הירח במפה מסמל את המקום בו אנו זקוקים לביטחון, תחושה של ביטחון, מה ספגנו בילדות ומה יצר את הדפוס ממנו ממשים ומגיבים ולחילופין ממגנטים, המזל והבית בו מצוי הירח וההיבטים שיוצר נותן תמונה ברורה לאיך אדם חווה את הילדות, מה נטמע ונספג ומאיפה ממשיך וממגנט, במקביל כמובן למה זקוק וצריך ומה מקור הצורך כדי לחוש שייך, שלו ומאושר.
היבטים מאתגרים, דינמיים או מקדמי חיכוך, ניתן לקרוא להיבטים אלה בשמות שונים אך בגדול אלה מסמלים מה אדם חווה, איך בנה את הדפוסים ומה המלכודת המסתתרת בתוך הדפוסים ובמקביל כמובן את המפתחות איתן ניתן לפתוח את החומות שנוצרו בשל דפוסים אלה.

נקודה מעניינת נוספת מדברת על השריון של הסרטן, אותו מקום המגן עלינו בעצם כולא אותנו עד שאנו מזהים שהבית לא מתאים יותר.. נקודה זאת אומדת את כמות הלחץ שאנו זקוקים כדי לצור שינוי, כמה לחץ נוצר מבחוץ ומבפנים כדי שהסרטן ישיל את שריונו, כדי להפוך עצמו לרגיש ומוכן לפגוש את המציאות שמחוץ להוויית השבט והמשפחה, כדי לחוות את העולם דרך האני הבלתי מוגן והשברירי ורק ממקום זה יכול לחצות את הגבולות שמעבר לשלישון הראשוני של גלגל המזלות ולהגיע לשמש או במילים אחרות, לצור אור משל עצמו ועמוד שדרה פנימי עם סנטר חזק בעל יכולת מגנוט המהווה מקור אור (פרוג’קטור) באסטרולוגיה אנו מזהים את המסע הזה כמסע בין זווית של תשעים לזווית של מאה ועשרים..
וההמשך יסופר במפגש עם השמש במזל אריה

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן