מזל תאומים הוא השלישי בגלגל המזלות והראשון למזלות האוויר. כשנכנס מזל תאומים, אנו מגיעים לחודש האחרון של עונת האביב, משבים של רוח קיצית חמה פוקדים אותנו לרגעים, מזכירים לנו שעוד מעגל ירח מלא יפרוץ הקיץ במלוא כוחו ועוצמתו.
מזל תאומים הוא הרוח (אוויר) תפקיד האוויר להניע, להזיז ולהעביר דטא (בין אם פיזי, רגשי, מנטאלי או רוחני) מנקודה אחת לנקודה אחרת.
אנרגית מזל שור מביאה אותנו למקום שבו אנו פוגשים את תוצאות של פריצת הטלה, אנו מודדים וחשים את החוויה, שלב זה הוא שלב ההתנסות והתחושה דרך הגוף, השלב הבא הוא מזל תאומים זהו השלב בו אנו קוראים ומכנים את החוויה והתחושה בשם.
מזל תאומים מייצג את המסננת המנטאלית המגדירה תבנית המתרגמת את החוויה. כל תחושה וכל חוויה זקוקות לתבנית כדי להעביר הלאה ולחבר לעולם של הרגשות ורק ממקום זה אנו יכולים לצאת מתוך ההוויה האישית.
האוויר מעביר את החוויה למילה, מושג, רעיון או תבנית שניתן להעביר ממקום למקום, כיוון שתאומים הוא המזל הראשון בו נוצרים יחסים בין לבין (דואליות) על ידי כך אנו מאפשרים תחילת תקשורת, שפה, תרגום ונקודות יחסות והתייחסות.
סמל המזל זוג תאומים, פעם ראשונה שאנו פוגשים דמות אדם על הגלגל ובמקביל פעם ראשונה שאנו רואים דואליות, תאומים הם השלב בו ניתן לראות דואליות, פרספקטיבה, אפשרויות, ורסטיליות ובעיקר את הצורך לקלט/פלט בין מערכות פנימיות מצד אחד ומצד שני בין האדם לסביבתו. במקביל הרעיון של כמה פנים לכל נושא בחיינו בעיקר ברבדים של העולם המנטאלי והצורך לצאת מרבדים ארציים וחייתים כדי לעלות לשלב שונה: אנושי (תאומים: מאביב לקיץ בדיוק כמו מקיץ לסתו : בתולה, כשמה שמקשר הוא השליט מרקורי)
גלופת המזל שני “עמודים” או שתי עמודות או שני טורים המקבילים זה לזה ובניהם נוצרים אין סוף חווטים המצביעים על עקרון היחסים שבין לבין שני גורמים זהים/מקבילים/משלימים, ומכאן יחסי גומלין, דיאלוג, שיתוף פעולה, קומוניקציה ורעיון נסיבות, סיבות, יחסים ונקודות התייחסות. בין אם במערכת האנושית: המוח (על מרכיביו המקבילים) למערכת העצבים (חווטים) ליחסים בין לבין כדילאפשר תנועה (גוף או מלל או יחסים בין אדם לאדם ולסביבתו ..העיקרון הוא להעביר מנקוב לנקודה) לכן גם תאומים מתחיל תהליך של לימוד.
סימבוליות הטלה הוא התינוק שרק נולד, מגיח ופורץ לעולם. השור הוא הרגע שאחרי, הרגע בו התינוק מונע מכוח החיים הראשוני ונאחז באדמה: ההיאחזות היא אינסטינקט החיים הראשוני כשהפילטר הוא החושים והתחושה שמעוררים/מתעוררים. תאומים הוא השלב הבא בו אנו קוראים לחוויה בשם: שם יוצר תבנית של יחסות והתייחסות, שם הוא כמו קעקוע אנרגטי ממשיך ומטביע את עוצמת החוויה הראשונית בכל פעם שאנו קוראים לה בשם, למעשה כל פעם שאנו מזכירים שם, אנו מזמנים את החוויה פעם נוספת ומשחזרים אותה ומטביעים אותה למקום עמוק יותר מצד אחד ומצד שני אנו רוכשים כלי לספר על החוויה והתחושה, ברובד הראשוני בין החלקים הפנימיים שלנו וברבדים הגבוהים יותר בינינו לבין הסביבה ומקורבים לנו.שלב זה מאפשר לנו להתחיל לתקשר החוצה את הסיפור שלנו, במקביל לשיווק המידע (הסיפור) אנו לומדים לאסוף מידע ולהתחיל לבנות קשרים וקישורים בין לבין ומכאן התחלת היצירה של המציאות. לא בכדי נאמר על תאומים שהוא המזל הראשון שמחבר בין חומר לרוח.
מיתולוגיה והיסטוריה התאומים במיתולוגיה נולדו לאותה אם (לדה) אך מאבות שונים, שמם של התאומים הוא פולוקס וקסטור, אביו של קסטור היה טינדאוס: מלך ספרטה ואילו אביו של פולוקס הוא לא אחר מאשר זאוס: אבי האלים שחמד את לדה בליל כלולותיה ומחופש לברבור לבן ויפהפיה עיבר את לדה. התאומים בילו את זמנם בסימביוזה מוחלטת, בלתי נפרדים, יום אחד הגיע בן דודם אידס, והרג את קסטור. (זאוס בתגובה הרג את אידס במקום). אך, פולוקס, שהיה בן אלמוות, לא היה מסוגל להמשיך את חייו ללא אחיו המת, התחנן ובקש ומזאוס שיאפשר לו להצטרף לאחיו. זאוס הסכים וחיבר בחזרה בין האחים בשמים כזוג כוכבים המהווים את הבסיס לקונסטלציית תאומים: ברמה סימבולית הם מאבדים את זהותם האישית אך לא את היחסים שמעשה מגדירים את הווייתם וקיומם.
בהיסטוריה ובתרבויות העתיקות אנו מוצאים תגובות קיצוניות ללידה של תאומים, מעבר לכך שלידת תאומים מתרחשת אחת לכמה אלפי לידות, התגובה אחרת מתרבות לתרבות בעת העתיקה: למשל, באפריקה: במלכות בנין באזור דרום-ניגריה היו מקבלים תאומים בברכות ושמחות, והמלך היה תורם מינקת לאחד הילדים מכספו. כשבדלת השכנים ..התייחסות מעט שונה: במלכות לואנגו היו בטוחים שלידת תאומים היא פרי יחסי מין עם שדים ולכן גורלה של האם ותאומיה, נחרץ למוות. רעיון מעניין אחר מגיע מדרום אמריקה: לידת תאומים נחשבה לביזיון לאישה שכן רק חיות יולדות יותר מילד אחד, לכן גורלם היה ברור. גורלם של תאומים לא שפר גם בשבט הוטנטוט אם נולדו תאומים בנים: כרתו להן את אחד האשכים כדי שלא יולידו תאומים, מעבר לכך התקבלו בשמחה..גורל הבנות לא היה טוב יותר, כיוון שהמיתו את הפחות יפה ובאם נולד צמד תאומים ממין שונה, הבת הוצאה להורג: שפע של התנהלויות מוזרות ויוצאות דופן למשהו שנראה חריג וכמו כל דבר חריג, פחד ואלימות הם הכלים להתמודדות.
במקורות סיפור התאומים מרתק לא פחות: בבראשית אנו פוגשים שני זוגות תאומים: זוג ראשון: יעקב ועשיו בניה של רבקה והזוג השני : פרץ וזרח בניה של תמר. הסיפור הראשון, בראשית, פרק כה: “…וימלאו ימיה, ללדת; והנה תומים, בבטנה. וייצא הראשון אדמוני, כולו כאדרת שיער; ויקראו שמו, עשיו. ואחרי-כן יצא אחיו, וידו אוחזת בעקב עשיו, ויקרא שמו, יעקוב..” והסיפור השני בבראשית לח: “..ויהי, בעת לדתה; והנה תאומים, בבטנה. ויהי בלדתה, וייתן-יד; ותיקח המיילדת, ותקשור על-ידו שני לאמור, זה, יצא ראשונה. ויהי כמשיב ידו, והנה יצא אחיו, ותאמר, מה-פרצת עליך פרץ; ויקרא שמו, פרץ. ואחר יצא אחיו, אשר על-ידו השני; ויקרא שמו, זרח” . מה ההבדל בין זוגות התאומים: הזוג הראשון נולד אחרי שנים של עקרות ותהליך ארוך שחוו יצחק ורבקה כזוג הנושא את הקוד הגנטי של הברית וההבטחה בעוד הזוג השני נולד מתוך עיוות דין, מעשה מרמה וכאב גדול של תמר. ומדוע זוג זה היה תומים וזוג זה היה תאומים? הראשון מציג את הדואליות המנוגדת, יש התייחסות מלאה לשונות בניהם(למשל: תאור מראה) אחד תמים והשני רשע בעוד הזוג השני מייצג את הדואליות המלאה של אותו מקור, שניהם מסמלים את הטוב על שתי פניו, תאומים זהים (לכן גם נקשר חוט הבכורה האדום על ידו של הראשון) סמליות התאומים השונים מספרת על האחד המשכפל את הטוב לשנים ובורא מציאות זהה בעוד הזוג האחר מייצגת את הפן השני של תאומים, שונים , מנוגדים שאחד מציג את הטוב והשני את הרע. ואם מקורות.. חודש סיוון הוא החודש של מזל תאומים.
שליט מרקורי, מרקורי הוא רב פעלים, אל הסוחרים, מסחר ושליח האלים: מרקורי מאופיין בכובע, סנדלים המכונפים ומטה המכונף שסביבו כרוכים שני נחשים: מרקורי היה ידוע כבר בתקופה השומרית, הבבלים תעדו תצפיות מדויקות ומפורטות על תנועתו של מרקורי וכמו ונוס, סביר להניח שהתפעמו מתופעת הדואליות של מרקורי . כמו הבבלים כך גם היוונים וכאן קיים גם תיעוד על שני שמות המציינים את הדואליות: אפולו כאשר נראה בבקרים והרמס כאשר נראה בערבים (אסטרונומית: מקדים ועוקב לשמש).
אסטרונומית מרקורי הוא הפלנטה הקרובה ביותר לשמש, קיומו מייצג דואליות נוספת של קירבה למקור האור והידע (פיזית/סימבולית) ומכאן גם אפשרות לשריפה מעודף וכאן הסמליות של איזון הנדרשץ מאנרגיה מרקוריאנית.
הגלופה של מרקורי הגלופה מדברת על הכלה (חצי ירח למעלה) מעל הרוחניות והתהליך (מעגל) דרך החומר (צלב): קבלה והכלה, עיבוד והטמעה והורדה להגדרה.
תרגום אחר: המעגל מייצג את הכוח רצון של האני השלם ורק עליו נשען הגביע המכיל את השפע, והצלב שמוריד לאפשרות מימוש בחומר, מכאן הגדרת הגשר בין לבין.
נקודה מעניינת נוספת: מרקורי מייצג את אופן החשיבה שלנו: ברמה סימבולית הוא צירוף של גלופת הירח וגלופת ונוס, לכן כל אופן ואופי החשיבה נשען ומתבסס על רגשות ותחושות ומכאן החשיבה לעולם סובייקטיבית ומתארת תרגום של מציאות ולא מציאות כפי שהיא.
אסטרולוגית הרעיון המרכזי: קלט-פלט, השתלבות בסביבה.
שליח הוא המעביר והמניע דטא מנקודה לנקודה בכל הרבדים, בין אם קומוניקציה במילים או בתנועה: אך באופן שונה כשמתפקד כשליט מזל תאומים לעומת תפקודו במזל בתולה.
מרקורי כשליט תאומים מייצג את הפאזה של הילד החוקר, הסקרן, הבודק, הבוחן את הסביבה, אב טיפוס מרקורי יכול להילכד רק באינפורמציה ודרכים להגיע לאינפורמציה. מרקורי כשליט בתולה מייצג את הפאזה הבוגרת המנתח, בוחן לעומק, השואף להבנת האמת.
מעגלי מרקורי והקשר להתפתחות האדם מרקורי הפלנטה הקרובה ביותר לשמש ולכן הזמן שמרקורי מקיף את השמש הוא שלושה חודשים (בשל הקרבה לשמש נראה לנו כי לוקח לו שנה, אך זאת משום שנע כלוויין לשמש) שלושה חודשים הם הזמן שנדרש לתינוק ל”השיל” את המעטה של הילוד ולהיות לתינוק, תינוק מתהפך בשליטה מלאה, אוחז חפצים ויוצר קשר עין, ממלמל ומחקה, צוחק ומוודה את הסביבה הקרובה שהוא קיים. שלב זה הוא כמו הטבעה של דפוס מרקוריאני, ומכאן הדפוס הולך ומתפתח ומשתבח:) לדוגמא: בשלב הבא אחרי שלושה חודשים, התינוק מתחיל לזחול, לשבת, לעמוד, לבטא הברות ברורות, למעשה כל ההתקדמות של התנועה, קשר, קשב, ורבליות והסתגלות מתגלים כבר כעת, אנו יכולים לזהות “תכנה” קצת שונה, למשל מה ההבדל בין מרקורי ישיר לבין מרקורי ברטרו במפה הלידה של האדם.
פאזות התפתחות של מרקורי מעבר לזמנים בהם התכנה המרקוראנית יוצרת קפיצת מדרגה, אנו יכולים לזהות באופן ברור באדם בוגר את הפאזות של מרקורי: כמו כל דבר בעל צורה ותבנית, כך גם ההופעה של מרקורי בחיים: שלושת הפאזות הן: הלהטוטן, האלכימאי והבורא. שלושת הפאזות הן שלושה שלבים שונים של תפיסת מציאות
הלהטוטן : מהיר, דינאמי, יציב ומאוזן, ורסטילי, וורבלי ומג’נגל בקלילות עם החומרים של החיים ונע במהירות מנקודה לנקודה עד למקום בו אנו מוקסמים ובטוחים שמתחוללת אלכימיה לעיננו, הלהטוטן בקלות יכול ללכת שבי אחרי הג’ינגול והוורסטיליות ולצור אשליה שאין לה אחיזה במציאות. האלכימאי מסוגל לקחת את החומרים של החיים, דרך נוסחה ברורה יכול לצור משהו חדש (בריאה) שיוביל לשינוי בחייו ובחיי האחר, אך בו זמנית יכול להיתקע בתוך המרקחת שיוצר (שכן המרקחת ניזונה ממרכיבים של אינפורמציה אותם ממגנט לספור שמספר לעצמו) והבורא, בורא ביחס לתפיסת מציאות גדולה יותר וכאן כדאי לקחת בחשבון את יופיטר ונפטון (שליטי פירמידת תפיסת המציאות).
מרקורי הוא הקוסם הפנימי, החומרים שמשתמש הם אישים ונובעים מתכנה אישית (מזל , בית והיבטים) מאותם חומרים יוצר את המציאות שלו, מקסם שווא או אמת? 🙂 קסם או אשליה? 🙂 קסמים יכולים להיות תעלולים בהם האגו משחק איתנו, משחקים של אשליה, מקסם שווא או אשליות. לכן פאזה זאת היא השיקוף שלי מעצמי, (אני וההשתקפות “המשוכפלת” שלי***) זאת לעומת השלב הבא של האלכימאי שזקוק למראה חיצונית (אני וההשתקפות המשתנה)והבורא שזקוק לסביבה וצורה כדי לשנותה (אני והקופסה)
בחיי היומיום לעיתים אנו נוטים אחרי המידע הראשוני של מרקורי, אחרי התעלולן, הלהטוטן, אנו מוקסמים ממידע, ניזונים ממידע, עובדים למען מידע כי זה מאפשר לנו לחווט חוטים עם עצמנו ועם האחר, הלהטוטן בתחילת דרכו יכול ללהטט רק עם שניים או שלושה דברים, אך האימון (תרתי משמע) מביא את הלהטוטן למקום בו יכול להפנט ביכולות לעסוק בכמה וכמה דברים בו זמנית, מנותק למעשה מבחוץ, קשוב לקצב האנרגיות עמן מצוי באינטראקציה וכאן עולה למדרגה הגבוהה של ידע.. של האלכימאי, של הקוסם, כאן קשוב הוא לקוסם הפנימי וכאן מתחיל מסע המודעות של האדם.
לסיום מנטרה שהולכת יפה עם מזל תאומים ועם מרקורי השליט: חיים ומוות ביד לשון: החיים והמוות, הבחירה הדואלית בין קצוות מתרחשת בשלב ראשון דרך השפה (על כל רבדיה) ומשם נוצרת המציאות “…ויאמר ויהי..” בריאת העולם נוצרה באמירה, משם השלב של העשייה ביד ובלשון 🙂
*** הציור שבחרתי לתאומים: אני וההשתקפות המשוכפלת שלי: הפאזה הראשונה של מרקורי, אני משליך , משקף ומשתקף מתוך בועה ומסננת אישית העולה מעוצמת התכנה שמנחה אותי (תת מודע: מים) וקולט את התדר שלי בחזרה (לכן אני וההשתקפות שלי) ובידי הכוח לשנות דרך קסם המילה/שפה (חרב עליה ההטבעה של היינג/יינג)) חרב זאת היא הכוח של המנטל, אמנם אותה חרב פיפיות היא, אך הבחירה מאפשרת: חיים ומוות ביד לשון: ומכאן אני יכול להסכים לצור חוזה חדש עם עצמי והסביבה ולהעלות למדרגת האלכימאי והבורא
כתבה וציירה: מלי ברזילי © כל הזכויות שמורות