מזל טלה הוא המזל הראשון בגלגל המזלות ומשול לתינוק שרק הגיח מרחם אימו, בגלל היותו הראשון בגלגל מצויד בטונות של פוטנציאל, כוח הישרדות לא רגיל, שפע של חיוניות וכוח להתחלות, לפריצה וליצירה של צעדים ראשונים במציאות החיים. מסיבה זאת, מזל טלה מזוהה עם הילד הפנימי שבתוכנו. מזל טלה הוא המזל הילדי המתחיל את הגלגל, אנרגיה המבקשת להביא לידי ביטוי את ההבנות הכי ראשוניות, אינסטינקטיביות, למעשה מזל טלה מייצג את הקונפליקט של הנשמה שעדין זוכרת את הגן עדן המופלא (דגים) ובמקביל מחפשת את הביטוי בחומר, ממקום זה הנשמה חשה את הכלא של החומר ומכאן הצורך לפרוץ לגבולות חדשים כל הזמן, הגבולות מתחילים ברובד הראשוני והפיזי, אך המגמה להתחבר לרוח הלוחם , לוחם למען ניצחון הנפש.
סמל המזל: פנים וקרני האייל, אמנם אנו מכירים את המזל בשם: טלה, וטלה הוא יצור עדין, רך, מתוק וחסר אונים, אך זאת היא רק הפאזה הראשונית של הטלה, הטלה גדל להיות אייל בדיוק כמו סמל המזל. בעולם העתיק חיות בעלות קרניים זכו להערצה גדולה בשל משמעות הקרניים (כוח ועצמה בכל הרבדים) כמו תמיד, הסמל מעניק לנו רמזים ראשונים על האנרגיה של מזל טלה,מה הסמל ומה מקור הסמל? על פי המיתולוגיה הסמל מתחבר לדמותו של האייל האגדי הוא כריסומאלוס, אגדות רבות נכתבו על האייל המכונף המכוסה צמר מוזהב, החל מסיפור האייל הנושא על גבו את ילדיהם של אתאמאס מלך בויאוטיה ואשתו הראשונה נאפלה ועד סיפור הארגונאוטים: מסעו של יאסון וחבריו על הארגו או כפי שמוכר יותר: גיזת הזהב. האייל הוא סמל לכוח ועוצמה, לרוח לחימה ופריצה, האייל מייצג רוח מנהיגות, כשקרניו מדגישות את עוצמתו ויכולותיו : נקודה מעניינת להסתכלות: שופר נוצר מקרני האייל, וקולו של שופר אמור לפלח שערי שמיים בזמנים ובעיתות מדוייקים, ונקודה נוספת שכדאי להתייחס, בסיפור העקדה, האייל מופיע בדיוק עם המלאך המודיע לאברהם ” אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר…. וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה-אַיִל, אַחַר, נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו; וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת-הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ” במקורות חודש ניסן הוא החודש המקושר לטלה: “הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה” (שמות , פרק יב) בפרק זה גם דיני הפסח וכמובן השה התמים (טלה) המככב בטקסים מרתקים.. (סימובוליקה של קרבן, סימון טריטוריה בדם, שריפה עד אפר ועוד..) מוזמנים להציץ במקורות. דרך אגב, כיוון שנגענו ביציאת מצרים, נקודה מעניינת נוספת בנוגע למזל טלה: במצרים העתיקה אמון או אמון-רע הוא אל השמש ולא אחת תואר כאייל. הטלה בפאזה הראשונית: תינוק, זקוק לתשומת לב אין סופית, רואה את כל העולם מנקודת ההסתכלות שלו, מרכזיות, אגוצנטריות, צורך בסיפוקים מיידים, וכשלא מקבל את מבוקשו, מתעורר כעס, זעם ותסכול גדול. לטלה הצעיר יש צורך להיות ראשון, להתנסות באין סוף חוויות כדי למדוד את האומץ והכוח להרחיב את הטריטוריות ולהגדיר עצמו מחדש במסע החיפוש והאומץ להיות אני. הטלה בפאזה הראשונית הוא טהור וראשוני, תמים, נקי וישיר, במקביל זקוק לסיפוקים מיידים ולכן נע כנגד מטרות קצרות טווח ומטרתו לצור אלמנט חיכוך, אתגר ומטרה כדי להרחיב את הגבולות ולגדול ביחס ישיר לניצחונותיו, במהלך החיים הטלה הרך מתפתח מילד תמים לצייד, לוחם ואסטרטג ועד שמגיע למקום המנהיג, פאזת המנהיג היא הפאזה הבוגרת של הטלה, ואליה ניתן להגיע אחרי מסע מרתק של שימוש באיכות של יושר, כנות, עצמאות, פריצה, אומץ ובניה של בטחון בלתי ניתן להתניה. מקום זה מחבר את הטלה הרך: הילד של הגלגל, לאייל : המנהיג הבוגר והמוביל של העדר.
מזל טלה הוא האביב, הכוח של הטבע המתעורר ומבעיר בחיות חדשה את האדמה, מבקע את האדמה משנת החורף הגדולה ומתחיל התחלה חדשה, ההתחלה מלאה בפוטנציאל, אך אין הבטחה להמשך וכאן מגיעים לנקודה מרתקת במפגש עם המציאות, תמיד משהו בפנים יודע שלא מספיק הכוח של הפריצה, יש צורך במשהו נוסף שימשיך ויתחזק, יאפשר ויזין כדי שאותה אנרגיה תמשיך לגדול ולבנות צורה בחומר.
הטלה הוא האש הראשונה המתחילה את השנה, אנרגיה ראשונית מלאה דחף טהור, מתבססת על כוח ראשוני ופראי שלכאורה בלתי ניתן לשליטה כמו אש שרק פורצת ויכולה לכלות ולהרוס כל הנקרה על דרכה. לכן אנרגית הטלה היא כוח יוצר ובורא אך לצידו ובמקביל לו קיים כוח הורס, שוב, חוזרים לקומפלקס הראשוני של הטלה. התקופה שאנרגיית טלה “כובשת” את האדמה, היא תקופת האביב, מתחילים מיום השוויון ולאט לאט הימים מתארכים, האור כובש את מקום החושך והחום כובש את הקור כדי להגיע לשיא בקיץ ביום הארוך ביותר, לכן הטלה הוא כוח פריצה המכלה חושך ומכלה קור ומאפשר לאור וחום להוות פלטפורמה להתחלה חדשה. כיוון שהמגמה כל כך עוצמתית קיים סיכוי אמיתי לעיוורון מהעוצמה ומכאן סט של התנהלויות עם מקדם חיכוך ומקדם התנגדות גדול מדי, מקום זה הוא מקור הכעס והאגרסיות שמזוהים עם הטלה.
אנרגיית הטלה היא אנרגיה זכרית של פעולה, אנרגיה שפותחת גבולות לטריטוריות חדשות, התנסויות חדשות, לכוח ועוצמה שביכולתם ליצור שינוי ולהביא מהכוח אל הפועל אנרגיה של תפנית, פריצה, חיוניות, יצירה, מנהיגות, תנופה, אומץ, לחימה, ערות, התעוררות, וצבעוניות מרתקת
מארס הוא שליט מזל טלה, סמלו מייצג את מהותו, חץ היוצא החוצה ממעגל שלם, הכוח לפרוץ מתוך מעגל ולכוון לנקודה ספציפית וממוקדת.
אסטרונומית מארס הוא הכוכב הלכת הרביעי במערכת השמש שלנו, והראשון מחוץ למסלול של הכדור ומכאן למעשה יוצר מעגל חיצוני לכדור ומייצג את האפשרויות שמעבר לבית, ובעצם כך מייצג טריטוריה לא מוכרת ואפשרות להתרחבות ולחופש. צבעו אדום בשל כמות הגדולה של תחמוצת ברזל במבנה הקרקע של מארס, וכאן מעניין לחקור קצת יותר לעומק מה אומר הברזל כמינרל ברמת התפקוד במערכת האנושית
מיתולוגית, מארס נקרא בשמו של אל המלחמה הרומי (במיתולוגיה היוונית נקרא ארס) וכאן נכנסים מיידית לסוגיה מה היא מלחמה ומה הרבדים בהם עוסקת מלחמה? מלחמה יכולה להגיע ממקום של הישרדות או מלחמה יכולה להיות מלחמה פנימית של אדם המבטאת ומשקפת קונפליקט פנימי..בכל רובד של מלחמה מדובר בביטוי של הלוחם הפנימי ושאיפתו לניצחון: גם כאן עולה השאלה: ניצחון פיזי בכיבוש (בכל הרבדים) או ניצחון הנפש.
מארס מייצג את הלוחם שמתפתח מצייד, בכל אחד מכולנו קיים הצייד הקדמון. בתרבויות עתיקות מטריארכאליות בהן לכל אנרגיה יש תפקיד, הצייד הוא מקור הכוח לחניכה, מסע הצייד הראשוני היה לצוד את כל הרסיסים מזמנים עברו כדי לצור ישות שלמה ומכאן רק ניתן להיכנס לשבט, למקור הביטחון והעוצמה, לעתים צייד נאלץ לנוע עם הרוח ימים רבים ואף שנים עד שחזר שלם, לעומת זאת, בתרבות הפטריארכלית הצייד הוא זכר שצריך להוכיח את זכרותו, את הזיכרון החייתי הטמון בו כדי לצור את ערכו ואם לא צד, הרי שעולם השכר והעונש עובד שעות נוספות ומכאן קצרה הדרך לנידוי ולאשמה. כיוון שאנו חיים בתרבות שמאות שנים הותנתה והופעלה על ידי קודים פטריארכליים, אנרגיית הצייד לא פשוטה לתפעול ולעבודה עם.. כיוון שתמיד נמצא כוח גדול מאוד ומאיים שזורק את הצייד למקום של שפיטה, אשמה וכאב.. אם ננסה ללמוד את דמות הצייד במפה אסטרולוגית, נפגוש בראש וראשונה את מארס, מארס הוא הצייד הפנימי, הצייד מייצג אנרגיה טהורה, גולמית, ראשונית ועוצמתית שלא פשוט לאדם המאולף עלפי עקרונות התרבות לחיות עם האנרגיה זאת, למעשה בתרבות שלנו אנרגיה זאת מזוהה כאנרגיה חייתית, יצרית ו”לא תרבותית” , ממקום זה, מארס זוכה לסירוס, רמיסה וחוסר יכולת לעבוד עם האנרגיה אותה מייצג באופן בונה ולמטרה גבוהה שכן תמיד נזרק להישרדות.. מארס מייצג את הפרא הפנימי שבתוכנו, הצייד, הכובש והשורד וככל שאנו חיים בעירות ומודעות לאנרגיה זאת אנו יכולים לתעל אותה וגלגל אותה על הגלגל למען מטרות גבוהות ולחיבור למנהיג הפנימי שבתוכנו…בגלל צורת החיים שלנו,אנו בודקים ושוקלים את האנרגיה המראסיאלית (ציר טלה מאזנים או שור עקרב) לפי תבניות, דפוסים, ערכיות ורגשות, שיוצרים חוסר הבנה וחוסר יכולת להתחבר ללוחם או לפרא הפנמי שבתוכנו, הפאזה של הפרא היא הפאזה הראשונית, ממנה נולד הלוחם וממנו נולד המנהיג הפנימי היכול להוביל למטרות וליעדים כדי להגיע להגשמה ומימוש בחיים.
אסטרולוגית מארס הוא שליט מזל טלה ועקרב, מזל טלה פותח את הגלגל ומהווה דלת כניסה לחיים, כאן אנו יכולים לזהות את מארס כמתחיל את המסע כשבראש וראשונה מגדיר לאדם את הגבולות של היש במקביל את הרצון להיות, ולפרוץ את הגבולות של השיש שכן הזיכרון הקדום של הנשמה עדיין חי במלוא העוצמה לפני הבנה ראשונית של מי אני, קיים הרצון לחיות ולשרוד. בעוד מזל עקרב מסיים את החלק האינטראקטיבי בין אדם לבין עצמו, סביבתו ואחרים כדי להגיע ללידה חדשה והפתח לחוקים של הקוסמוס.. כאן מארס מתפקד דרך רצון להתמודד והתעמת, להתאמת וללחום בחלקים המונעים פריצה לחוקי משחק גבוהים יותר
התכנה הבסיסית של מארס מוטבעת בלידה (מקום ומיקום מארס במפת הלידה והאינטראקציות שיוצר עם גרמי שמים אחרים במיוחד עם המאורות, ועם מרקורי וונוס), אך יוצרת את תבנית הסופית בגיל שנתיים , הגיל בו מארס מסיים מעגל, בפסיכולוגיה גיל זה נקרא “גיל שנתיים הנורא” הילד לומד את אנרגיית הציד, טריטוריה, אומץ, מלחמה לעצמאות וממקום זה המילה השגורה בפיו “לא” אם קבל לגיטימציה למהות הלא (ההכרחית כחלק מהתפתחות העצמאות) או לכעס נולד אם לא קבל מה שרצה (הדרך לפלוט את האנרגיה החוצה כדי לאפשר זרימה), הילד לומד להתמודד עם כעס ורצון, אם סורס, נענש, הותנה או כליו נלקחו ממנו, זמן זה יעלה את הכאב שנולד אז ומכאן את התחושה של אני לא יודע מה אני רוצה.. הנוסחה פשוטה מאוד: רצון שלא קבל מענה מתבטא בכעס, כעס הופך לזעם, תסכול, פחד, הדחקה או דיכאון וכאב עמוק של חוסר מיצוי ומימוש עוצמת הצייד (צ’אקרה ראשונה) הצייד הוא תפקיד שמהותו להביא מהכוח אל הפועל רצון. לכן כל סגירה של מעגל מארסיאלי מאפשר שדרוג התכנה המארסיאלית: אני רוצה, אני עושה/פועל, אני קיים.
כתבה : מלי ברזילי, © כל הזכויות שמורות