היום 21.12.20 מרקורי נכנס לגדי. כל שלושה שבועות בממוצע מרקורי נכנס לזירה חדשה אותה מפעיל בכל הנוגע להבנות, תפיסה וגישה שלנו… (כל שלושה שבועות למעט זמני הרטרו) לכל זירה אליה נכנס מרקורי הוא חושף אותנו לסט של התנסויות חדשות בכל הנוגע למחשבה, חשיבה, תקשורת, יחסים ותפיסת מציאות במטרה לאפשר לנו לימוד והתפתחות.
רק אתמול בשעה 05.26 מרקורי נצמד לשמש על המרכז הגלקטי ונוצרה שם נקודת מפנה, ראיה חדשה, הבנה ואפשרות לקחת את מה שהרווחנו במחזור המרקוריאני האחרון כדי ליישם בגדי, וכעת ב- 01.07 מרקורי נכנס לגדי וכניסת מרקורי לגדי משנה את האווירה: אנרגית הגדי מכנסת מבקשת לעשות סדר ולממש את כל האמונות אליהן הגענו בזמן שמרקורי בילה בקשת.
מרקורי אפשר לנו לבדוק לעומק את עולם האמונות שלנו ואיך התפיסה נפתחת ומקבלת אופטימיות. בגדי מגיעים לזירה חדשה זה הזמן בו סט האמונות ותפיסת המציאות נבדקים ברמה של פרקטיקה ויישום.
כשמרקורי נמצא בגדי ניתן להביא את האמונות שלנו וליישמן, ניתן לצקת את החלומות שלנו לתבניות פרקטיות שתצורנה תוצאה. אין לנו יותר מידי זמן כיון מרקורי עובר בגדי במהירות כדי להגיע לדלי ולהתחיל מסע אחר, ארוך מאד ואינטנסיבי מאד…
כך שהזמן שאנו נמצאים בגדי אנו יכולים לחשב, לסדר, לארגן ולהגיע לתכנית ברורה ובהירה כדי שבזמן בו מרקורי מגיע לדלי נוכל להמריא למרחבים חדשים.
מרקורי בגדי מאפשר מיקוד בהיר וברור, עבודה אישית עם דמות הצנזור, דרך הערכה מחדש ומיפוי נתיב ההצלחות של העבר. שימו לב, מיקום זה יכול לגרום לתחושה של כבדות, אשמה בנוגע למה לא עשיתי ובמה נכשלתי ביחס לדרישות החברה, לכן זמן זה יכול להכניס קורטוב של מלנכוליה מעורבת בעצבנות לתבשיל החיים.
זה הזמן לעצור ולנשום ולמצוא פתרון חדש לבעיה ישנה. במיוחד שמרקורי עושה מסע מהיר מאד במרחב זה ולכן כדאי להיות ממוקדים ולא להקשיב דווקא לקולו של הצנזור אלא יותר לקולו של המורה הפנימי.
דרך אחרת להבנת מהלכו של מרקורי בגדי, מרקורי בגדי מכניס רצינות, אחריות, חיבור קל יותר לגישה הקונבנציונלית, מרקורי מטעין אותנו בגישה תבניתית וממקד את החלק האנליטי לתכנון פרויקטים בעיקר ארוכי טווח.
זה זמן למפות את הדרך מחדש, לחשב מהלכים, לבחור במשמעת על פני הסחת דעת או המילים אחרות, ניתן להזיז את הרעש ולפנות את האנרגיה למטרה כדי לשפר את המצב בו אנו נמצאים ולמנף את עצמינו לגרסה טובה יותר
במקביל חשוב לזהות שאם נכנסת עגמומיות מסוימת או משהו נעשה מלנכולי ומפחיד, זה הצנזור שפעיל שעות נוספות ומספר לנו מה אי אפשר, מכניס לרבדי פאניקה וחרדה … לנשום, ושוב לנשום ולזכור את להעריך את מי שאנו מה שאנו ואת המסע שעשינו עד כה. זמן להעריך את מה שלמדנו לאורך הדרך ומה ניתן לשפר כדי להגיע להצלחה אליה אנו שואפים.
ברכות לימים מוארים