בואו נעשה חושבים – רגע.. בשביל מה – מרקורי עושה תשעים לכירון

שני שליטי בתולה נמצאים בשיח דינמי שמעורר לא מעט סוגיות שנוגעות בתפיסת מציאות. שיח זה מתייחס לתפיסת מציאות וליכולת להתמקד ולנוע בתוך העולם או לחילופין החוסר יכולת להתמקד ולנוע בעולם

ולמה? הרעש והדיסונסס יוצרים קושי להגיע למיקוד מנטאלי מצד אחד ומצד שני מיקוד כל כך חזק שיוצר חיץ למול העולם. כך או כך, יש תחושה של מתח ומאבק פנימי מתוך קושי לראות “בשביל מה” קושי באיזון בין השכל לרגש, בין מידע ואופן עיבודו לתמונה הגדולה של החיים וממקום זה לא קל להיות במקום מאוזן ואובייקטיבי .. (אגב, זה המקום בו הציניות מתחילה לקחת את המושכות של החיים.. כדאי לשים לב שציניות היא הכלי שסוגר את הלב והחיוך האמיתי)

שימו לב, זה חוזר על עצמו מכמה וכמה כיוונים.. זה בדיוק השיעור, זה הזמן לזוז הצידה, לשחרר ולהתמקד במה באמת רוצים כדי לשנות את המציאות היומיומית ביחס לחזון האמיתי של הנשמה.. וממקום זה נוצרת בהירות למיקוד נפשי וזיהוי הדרך, לא עוד דרך ללא מוצא, או ציניות או כעס אלא ערוץ נכון ובריא לריפוי לקבל הבנות עמוקות ונכונות יותר

אגב, מקום זה עם עבודה נכונה יכול להוליד תקווה חדשה וחיבור אמיתי לחלום .. אז למרות ועל אף הפרדוקס של תפיסת המציאות זה המקום בו ניתן להגיע לנקודת מפנה ולהפוך מורכבות לפשטות.

דרך אחרת להבנת השיח הזה מרקורי בגדי מתחבר למהות הצנזור ויכול בקלות לראות את חצי הכוס הריקה וממקום זה להיכנס לפסימיות ופסיביות במיוחד שמקבל הקרנה חזקה מכירון, כירון בטלה יכול לפצוע את הלוחם הפנימי שלנו ולגרום לתחושה חזקה של תבוסה

כשמחברים תבוסה עם פסימיות ופסיביות עולה לשולחן שאלת המפתח בשביל מה..בשביל מה להלחם על המטרות שלנו, בשביל מה להתאמץ, בשביל מה לפתח מוטיבציה, אמביציה ותכניות ארוכות טווח שאין כוח לנשום בדקה הקרובה..

שאלה מצוינת, במצב זה קשה מאד להיות אובייקטיבים ולמצוא את השלווה ואת החיבור לקולו של מספר הסיפורים שמעניק את הסיבה למה כן, למה כן חשוב למצוא מטרה, למה כן כדאי להעפיל במעלה ההר ולמה כן להצליח כשהכול מצביע על זה שאין סיכוי

ההבנה שהצנזור הוא החלק הישן שמגובה בזיכרון עתיק של תכנות ומשטור שלופת את התודעה במקום שיוצר בקורת ושפיטה, אשמה והלקאה, ממקום זה הפצע של חוסר יכולת לראות את התמונה הגדולה והקושי לראות לטווחים ארוכים.. זה הפצע של השיח בין מרקורי וכירון

דרך אחרת לראות את השיח בין מרקורי כירון:: לחץ שגורם להרגשת אבדן מיקוד וקושי בכל הנוגע לתפיסה שלנו.. לכן זמן זה מחבר אותנו בקלות לכל מה שאין לנו ולמה בכלל לעשות משהו, העול והקושי מכתיבים את הדרך והמילים גורל וקארמה עולות לשלוחן ברגע שמנסים לחשוב מה יהיה

זה הזמן לפרק את הגוש החוסם. לעשות עבודה פנימית בכל הנוגע לפרספקטיבה ותפיסת מציאות ובכך להחזיר את המיקוד ואת ההבנה שהכול אפשרי וגם אם יש לנו משבר, וכן מקום זה מדבר על משבר, אך חשוב לזכור שמשבר הוא שינוי עמוק שאנו מתקשים להתמודד איתו.. מה עושים? עוצרים, נושמים ומבינים את מהות השינוי והכרח לשנות כדי להגיע למטרה שלנו באמת…

יום עוצמתי מאד שסוגר את השנה ומאפשר ריפוי ומציאות הקול האישי, המטרה האישית לצד כלים לפריצת גבולות וליצירה של נתיב ייחודי ומיוחד שנכון לנו להגשמת מי שאנו.

יומבורך

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן