האם אנו שורדים או מנהיגים – מארס עושה מולות לכירון

היום אנו בודקים שאלת מפתח בחיינו: האם אנו שורדים את החיים עם חוויה של מלחמה הישרדותית אין סופית בתוך ג'ונגל בו החוקים מכתיבים לנו את החיים ? או שמא אנו מנהיגים ויודעים להניע את החיים שלנו למטרות המדויקות ? למימוש, עצמאות, הגשמה ויישום המהות שלנו בעולם? שאלה לא פשוטה .. מדובר במסע שכולנו עוברים ממצב של השרדות למצב של מנהיגות

מסע זה יכול להראות דרך מארס/ארכיטיפ הלוחם במיוחד שיוצר יחסים עם כירון/ ארכיטיפ הפצוע/מרפא

שיח זה בין מארס לכירון מדבר על שיח בין שתי דמויות פנימיות, מארס מייצג את הלוחם הפנימי שמצויד ברצון ומוטיבציה לפרוץ את הגבולות לצור עצמאות , כירון מייצג את הפצוע הפנמי ולכן שנוצר שיח נוצר המון לחץ ומתח. הלוחם אמור להוביל אותנו מרחבים חדשים, לאפשר צמיחה וגדילה בעוד הפצוע לוחץ על כל פצעי המוטיבציה, רצון, פעולה והנעה

במסע החיים שלנו המפגש הראשון של הישרדות קשור לזעקה הראשונית של הלידה, האומץ להיוולד, המאמץ הנדרש, הכאב, ההסתגלות לתנאים של עצמאות חדשה..כל אלה מהווים כפתור הפעלה כשדמות הלוחם מגיעה למבחן המציאות במגש שלה עם כירון.. זה הזמן בו אנו חווים את הפצע הראשוני ביתר שאת

השלב הראשוני שנוגע להישרדות חושף את החוסר אונים, התלות, הקושי והאתגר כשאנו עוברים את האתגר ונלחמים על החיים שלנו , זה השלב השני בו אנו מגלים את עוצמות של הלוחם ואת יכולת ההגנה, שימור, עוגן ובטחון וממקום זה מתחיל להיחשף השלב השלישי שבו המנהיג הפנימי מתחיל לצמוח

כשהלוחם הפנימי שלנו פוגש את כירון נוצרת הפעלה חזקה מאד של ההישרדות ושל השאלה מרכזית מה אנו רוצים החל מהדברים הפשוטים ביותר וכלה במה אנו רוצים מהחיים האלה, לכן המפגש כואב, שורט, פוצע ויוצר מגע עם המקומות העתיקים ביותר בהם נוצרה הדחקה, הכחשה, התעלמות או הסתרה, אלה המקומות שיעלו למבחן המציאות.

כשהלוחם שלנו נמצא בזירה בה קל לו לבטא עצמו המפגש שונה ממקום בו הלוחם מתמקם בזירה שלא טבעית לו, כעת מארס במאזנים. כיוון שמארס במאזנים, אותו לוחם שלנו נמצא בזירה לא טבעית, מקום בו המיקוד שונה, ההכרח להגיע לאיזון פנימי כדי להסכים לצאת לדרך, או הצורך להגיע למקצב פנימי שמתואם עם העולם כדי לאפשר יציאה החוצה.. במקביל כירון נמצא בטלה (מארס שליט טלה) כך ששולט בדמות הלוחם מאחורי הקלעים ומקום זה מוציא החוצה פצעי בראשית שמוקרנים תוך מערכות יחסים

במפת החיים שלנו כל פלנטה/דמות פנימית שיוצרת יחסים עם לכירון היא מגלה את הפצע של אותה דמות, ובמקרה של מארס : הלוחם שנמצא מול לכירון יכול לחשוף את הקוטביות הדואלית של האנרגיה שמתבטאת דרך שתי סיטואציות : סיטואציית הפצע או סיטואציית הריפוי

כשדמות הלוחם ניצבת מול דמות הפצוע/מרפא , ההפעלה נוגעת במהות וחושפת את התחושה והחוויה של החיים: מצד אחד נוכל לפגוש את המקום המסורס והפצוע שבנו, מקום שמוביל כעס, דכדוך, עצב, הכחשה, זעם, כאב ותחושת חוסר מיקוד עם דימוי חבול ופצוע (ואיך מושלך ומוקרן למערכות יחסים ) או שמצד שני נוכל לפגוש את המנהיג הפנימי המונחה דרך חיבור לנפש וליעוד האמתי (ואיך מוקרן ומעצים מערכות יחסים)..

ההבדל בא לידי ביטוי בצורה בהירה וברורה, דרך הגוף ודרך ההרגשה/חוויה, האם אנו נמצאים במקום של אומללות או אושר? ומה נקודת זמן זו מאפשרת ? זיהוי הסמנים , אבחון והבנה, כלים לריפוי , אפשרות ריפוי חד ומידי ממש כמו סכין מנתחים שמוציא את גורם החולי החוצה

זמן זה מאפשר עירות, מודעות ותחושה חזקה מאוד של אותו חלק פצוע ומיקוד בריפוי, אמנם לא קל, לא פשוט, אך היכולת להתעלות מעבר לתחושת הקרבן הפצוע מאפשר לעלות על דרך האבנים הצהובות ולפגוש את המנהיג הפנימי שמונחה דרך השליחות

ברכות

כתוב/כתבי תגובה