היום 22.8.20 שמש נכנס לאריה ואנו מגיעים למסלול חדש, רק אתמול היה שיח עמוק מאד בין השמש המסמל את אנרגית הילד הפנימי מול סטורן המיצג את הזקן הפנימי.. שיח זה לא פשוט שכן דרש מאיתנו לעמוד מול התוצאות בחיינו ולזהות איפה אנחנו, מאין אנו באים ולאן אנו הולכים..
מאין אנו באים מדבר על שורשי עץ החיים שלנו, על המשפחה שבט, מולדת, שייכות מחבקת ומכילה ואתמול יכולנו לזהות שזה לא בדיוק.. (מולד הירח בסרטן) לא מחבקת ומכילה, לא אוהבת ללא תנאי למעשה זירה זאת מבקשת מאיתנו לצאת לדרך, לך לך .. המוטו לעזוב את המוכר והידוע ולצאת למסע לגילוי האמת וגילוי האור האמיתי, זהו מסעו של הגיבור, הגיבור הפנימי מזהה שבמקום בו לא יודעים את שמו ולא רואים את הוויתו הוא חייב לצאת לדרך חדשה..הוא חייב ללכת אחרי לך לך..
היציאה לדרך חדשה מדברת על התעוררות ומודעות, הבנה והסכמה לצאת החוצה ממה שנוח או יותר נכון נוח לכאורה, נוח לכאורה מעולם לא נתן את המצע הנעים והחמים של ידיעה שאנו מוגנים והכל בסדר.. אנו לא מוגנים והכל בסדק, הכל נסדק ונשבר ובעיקר כלפי אותו אב גדול אליו אנו נושאים עיניים שיראה כמה אנחנו מדהימים ונפלאים
אותו אב גדול לעיתים מזוהה כמלך העולם, הוא בורא עולמות ומשנה סדרים כדי לאפשר למציאות הכוח והשליטה להיות. אותו אב עסוק בממלכה שלו והנתינים באמת לא משנים, אלא שהילדים גדלו והם משוועים למרחב בו יוכלו להביא את הגיבור הפנימי זה הזמן בו נענים לקריאה לצור קריעה של ממש, ספרציה (הפרדה) שלמה ולצאת לדרכו של הגיבור
מי הוא אותו גיבור? לכל אחד מאיתנו יש את הגיבור הפנימי שמסעו מושתת על אתגרים ומפגשים, אנשים ומצבים לא מוכרים.. הגיבור שלנו חייב להמר כי לא מכיר את הזירה אליה נקלע ולכן הוא מצויד בידיעה עמוקה שהכל בסדר ומחר תזרח השמש
כל גיבור מצויד בתכנה אישית ומסע חניכה אישי, כל אחד יוצא למסע כדי לגלות את מהותו ואת שמו ולדעת שהוא באמת קיים והשמש שלו מאירה את עולמו ויכולה להאיר עולמות נוספים
וכיוון שכעת הקריאה לצאת למסע, בעקבות ציר הזמן.. נוצרת הענות דרך הגיבורים לצאת לגלוי האמת וההוויה של מי אנו ולאן אנו הולכים.. מקום זה כמובן חושף את שורשי עץ החיים שלנו, את הבית והמשפחה, המולדת והאדמה הטובה .. משום שהידיעה שאנו מוגנים כבר לא קיימת, ההתעוררות גורמת לנו לראות שאנו חיים על אדמה חרבה, אדמת טרשים, אין בטחון, אין מזון, אין טיפול ויש פחד עמוק שאותם שורשים כל כך מורעלים שהעץ כבר לא יכול לגדול..
זה המקום בו אנו נזכרים מי אנו באמת ולמה אנו ראויים כי כולנו ילדים של אלוהים וכולנו עשויים בצלם.. לכל אחד ואחד מאיתנו יש סט של כלים מדהימים להיות במקום מואר שמקרין את הטוב בחזרה ומאפשר לנקות ולהזין מחדש את האדמה הפצועה ואולי העץ שלנו יחזור וילבלב
ההפרדה והמסע חניכה לאינדיבידואציה מוביל כל אחד ואחד למסע אישי בו מצד אחד הזהות האישית ממש לא חשובה, משום שכולנו יוצאים כמו נבטים עדינים שלא ידועים אפילו מה הם ומי הם והדרך תגלה להם את המהות ומצד שני הזהות האישית הכי חשובה משום שהיא מחפשת את הקשר ללב וליבה הפנימית כדי לקבל את האומץ, הרצון והלב לצאת למסע
אנו במסע חיים וכל שנה כשהשמש נכנס לזירת האריה אנו מתבקשים לבדוק את הזהות האישית ולצאת ממצב ילדי /אינפנטילי למצב של עירות, עירנות, מודעות ויותר מכל אחריות כי אם אין לי ..מי לי.. השנה המצב שונה משום שהתנועה מתיישבת על אנרגיות גדולות יותר של מחזורים ענקים ולכן הקריאה נעשת בלתי נתנת לסירוב.. מי שמסרב יחווה את היאוש והכאב, המתח והתניות כדי שיכול לבחור במסע חדש למרחבים לא מוכרים ולא ידועים אך מאפשרים להגיע להיות מי שאנו באמת..
ברכות למסע מואר