לא אחת נתקלים במושג זה בחיים, ” Terrible two ” , אך היתקלות של ממש מגיעה בתור הורים.. ולעתים תרתי משמע.. אותו מושג פסיכולוגי המדבר על מדרגה ברורה בסולם התפתחות הילד, מושג שנשמע מאוד אינטליגנטי פושט את התווית האינטליגנטית ונכנס לפעולה ולא מותיר ספק בדבר קיומו.
דרך מפה אסטרולוגית ניתן “לסמן” זמן זה ואיך יביא עצמו לידי ביטוי בחיים, מתוך הבנת מארס והשלמת מעגלו הראשון סביב השמש, חזרתו הראשונה של מארס.
כשמארס חוזר, למעשה מתהווה טריגר המפעיל דפוס מארסיאלי בחיי הילד, ואותו אפרוח רך וענוג לפתע הופך לפצצת אנרגיה זורקת רגלים מנפנפת ידיים שמילת המפתח בפיה לא.
שלב זה הוא פריצה, שלב ראשון בדרך לעצמאות, אופי ואופן ההתמודדות של ההורים עם הילד יוצרים את דפוס הפריצה לעצמאות בעתיד.
מארס מייצג את האנרגיה הפיזית, הדלק לתנועה, הדלק שילד זקוק כדי לתפקד, ליצור, ליהנות ובגדול להפעיל את המנוע של החיים
מיקום מארס ואינטראקציה בינו ובין שאר גרמי שמים מספר על הדרך בה הדלק מתפעל את המנוע.
מארס מספק את המפתחות והרמזים לאופי הפעילות המומלצת לילד, החל מספורט, תנועה וכלה במצב פיזיולוגי.
לדוגמה: אם מארס נמצא באינטראקציה מאתגרת הרי שיכולה להיווצר אנרגיה דחוסה שיכולה לגרום לחוסר שקט, אם אותה אנרגיה תנותב דרך ההיבטים ההרמוניים, מארס יהיה מרוצה והילד יהיה רגוע ושבע רצון מעצם היכולת להביא עצמו לידי ביטוי.
אם יש אינטראקציה בין מארס למרקורי השכל לעולם לא נח, כל הזמן הראש עובד ללא הפסקה, אין ניתוח בעיות אלא מידית תקיפתן, אך עם מארס תמיד רצוי למקד את האנרגיה וליצור דרך מסודרת כדי להימנע מוויכוחים. אם לא עובדים עם מרקורי ועוצמתו הרי שמארס לוקח למקומות שלו.. חשוב לנתב את הילד לכיוון יצירתי כי מארס כזה מאוד אקטיבי עם רצונות משלו לפעמים והילד כאילו מונע מכוח האנרגיה לעשות, ואולי בסופו של תהליך אפילו יפלוט זה הילד הרע שבי, לא אני..
גיל שנתיים ממקד את האיכויות מארס, יוצר את הטריגר והלחץ לפעולה של האנרגיה הגלומה.. ומכאן דרך הביטוי כיד מארס הטובה עליו.. אך מי הוא מארס?
מארס למעשה במהותו פלנטת הרצון, העשייה והתנועה, במקביל מראה לנו איך מבטאים עצמנו באופן ראשוני, יכולת ההנעה, יכולת הפריצה, במילים אחרות איפה מתרחשת הפעילות הראשונית בחיים, מהי הדרך בה האנרגיה מתבטאת ביחס למזל, בית והיבטים. מארס מדבר על התחלות, איך מתחילים ופורצים.
מארס הוא סימבול לקונספט, מה פורץ משמש מושפע מאנרגיה סולרית דרך אקטיביות, פעילות, יצירתיות- דרך חדשה לביטוי אנרגיה, בניה חדשה, המצאה, כוח, עוצמה, עבודה, מלחמה, מוות..
מארס הוא האנרגיה – המניע ותנועת ובצבע הבית, המזל וההיבטים לשאר גרמי שמיים, משם אנרגיה ראשונית, חיות, אינסטינקט ראשוני, אסרטיביות, אומץ ביטחון, עוצמה וכוח.
מארס נושא את האנרגיה הגברית, בבסיס נחשב לאנרגיה פרימיטיבית וראשונית, אינסטינקטיבית, רעב, סקס והישרדות, פעולה, יוזמה, אגרסיביות, אסרטיביות וחלוציות: מייצג את הכוח והעוצמה העוזרת להגדרת הייחודיות של זהות אישית, יכול לפעול כמניע להתנסות חדשה.
מארס הפלנטה הראשונה שמסלולה מעבר למסלול הכדור, מייצגת את הצעד הראשון החוצה, הצבע האדום מתחבר למערכת הדם וכאן הבנת הדפוסים האינסטינקטיביים הבונים כעס, מארס אולי מייצג את הכעס אך במקביל תשוקה, מכאן ניתן להבין את ההיבטים הרבים של המילה כיבוש.
מארס הוא ראשוניות, ראשונית מצביעה על עצמאות, רוח היודעת איך לחוות את הרגע, רוח הלוחם, נכון, מכוונן, מוכן לפעולה, מכאן העשייה.
המהירות יוצרת משהו ללא מרחב של סבלנות, מכוונן לאימפולסיביות, לראשוניות, לחוויה חדשה.
מארס מייצג את עקרון הכוח, רצון ותשוקה. מחבר ליוזמה, אסרטיביות ואגרסיביות. אימפולסיביות, אומץ, אמביציה, בפאן ה’נחשב’ לפחות חיובי : חוסר סבלנות, כעס, הססנות, כאן כדאי לתת זמן למחשבה נוספת על מקור הכעס ההססנות והחוסר סבלנות..מדוע?
מארס מדבר על קצב, כוח, אומץ, חיות, בטחון עצמי, יוזמה, התלהבות, מרץ וכוח המניע ודוחף לעשייה.
אך בהתנסות בחיים, זהו המקום בו נוצר קושי באינטגרציה עם הטבע האסרטיבי האמתי.
הזהות המינית של האדם בזמנים עברו הייתה ברורה יותר ולכן משמעות ומהות מארס הייתה קלה והרמונית יותר, ככל שהציביליזציה התפתחה פחות ופחות אנו כבני אדם מחוברים למהות מארס.
עדיין בפנים טמונה הראשוניות הפרימיטיבית, אולי אף אלימות דרכה מארס מבטא עצמו, כעס, כל הדרך של התנהלות עם כעסים למול התרבות והציביליזציה, דרך מעניינת לראות זאת: כמה אנו מרגישים לא נוח שכעס בא לידי ביטוי בסביבתנו, הכעס נדחק, ומה שעולה על פני השטח, אינסטינקטים ורגשות (דפוסים רגשיים..) דרך הביטוי עם מארס היא ללכת אתו עד הסוף , עד הסוף עם כעס עד רמת אלימות או לברוח.. כאילו חיינו תלויים בכך.
השליטה העצמית הנדרשץ על ידי התרבות והציביליזציה הופכים את מהות מארס , את התשוקה הראשונית למערכת מרעילה, לא רק בפיזי אלא גם ברגשי, מנטלי ורוחני, דרך זאת מולידה מערכת רעלנים המתבטאים בפיזי ככאבי ראש, תאונות, דיכאון או התקרבנות.
התמודדות ראשונית עם מארס עולה למעשה בחזרתו הראשונה של מארס על מפת הלידה, גיל שנתיים בו ילד לומד אסרטיביות לזהות אינדיבידואליזם, רעיון ההפרדה, רעיון של לבקש צרכים ואני רוצה משמע אני קיים. המון כעס נבנה בגיל זה ומכאן כמובן מבחן לסבלנות הורים.. בשלב זה מארס הוא מאוד “גולמי”, ראשוני , אינסטינקטיבי ולמעשה נדחק למקום של להיות בסדר, מארס נדחק ומכאן מתחיל דפוס של התמודדות עם עצור.. או על ידי כוח, עונש או להעמיד במקום, מכאן הילד מקבל מסר של לא בסדר, להחביא, לדכא, לעצור את המניע הראשוני המבקש זהות אישית, מניע המצהיר אני קיים.
מכאן נולד דפוס המדבר על חוסר התלהבות, חיות, ראשוניות: אובדן הפוטנציאל הראשוני, האינסטינקטיבי, היוזם והחלוצי במהות האני.
כאנשים בוגרים יש אפשרות לשינוי דפוס ביחס ישיר למפת הלידה האישית, שינוי דפוס מארס יכול לחבר למהות ראשונית של מארס, ליצור נתיב ברור ביחס למזל ולבית במפת הלידה.
לימוד גישה חדשה לחסך במהות מארס המדבר על תשוקה ומטרה בחיים להתחבר לתשוקה ראשונית של לחיות ולהיות.
עם ילדים למעשה ניתן לחסוך את הדרך הכל כך ארוכה ופתלתלה, ניתן לחסוך את המאבק מתוך הבנה שמאבק למעשה יוצר דפוס של עצור, מרעיל את המניע הראשוני, את תשוקת החיים של להיות ולחיות,את היכולת להיות עצמאי, את היכולת להצהיר אני קיים.
הבנת מארס כאנרגיה בעלת תפקיד ראשוני ההכרחי לחיים יכול לשפוך אור חדש על מקומו בתרבות, מקום בו מארס מקבל צבע פרימיטיבי שלילי היא פסולה בעיקרה כיוון שנובעת מדפוסי תרבות של להיות בסדר ועל ידי כך לסגור על המניע האישי.. במהותו הגבוהה למעשה הוא כלי אדיר להבאת רצון, לזהות אישית.
אני רוצה, אני עושה משמע אני קיים