הצל הוא אחד מהמושגים המרכזים בתורתו של קארל יונג. הצל הוא אחד מהארכיטיפים החזקים ביותר הפועלים על נפש האדם והוא מייצג את הצדדים באישיות האדם שאינם תואמים את ציפיות החברה, המוסר והתרבות ולכן הוא מנסה להסוות אותם. הצל מכיל את “החומר האפל” של האדם, החלקים הנחותים, ראשוניים ופרימיטיביים הקיימים בכל אחד ואחד מאיתנו, אך ההיגיון ההישרדותי מנסה להסתיר ולהדחיק את החלקים הללו כדי להיות שייך, בטוח ואהוב. לכן החלקים הללו מודחקים במחסנים אפלים עד שאנו מתבגרים ומתחילים במסע האינדיבידואציה שלנו…ככל שאנו מתקדמים בנתיב החיים ומחפשים לגלות את עצמינו ולהתפתח, כך החלקים הללו מקבלים אישור לצוץ ולצוף בדרך, למעשה יש חלק מה מסע הוא שחרור אותן אנרגיות האצורות בתוך החומר האפל כדי לאפשר לאותן אנרגיות לעבור התמרה ולקחת חלק בתאטרון החיים של האדם.
כל אחד מאיתנו נולד עם ארכיטיפ הצל, זהו כוח בראשיתי אותו אנו חווים כפגום, רע וקשה. לכן המפגש עמו קשה ומאיים, הוא מצטייר כמפלצת, שד או כוח שיכול לבלוע ולהמית אותנו, ממקום זה קל להבין מדוע כוח זה אוצר כמות אדירה של אנרגיה שמידי פעם מתגנבת לחלומות שלנו, למפגשים שלנו עם החיים, כאילו בדלת אחורית, כאילו אנו לא אחראים על אנרגיה זאת אך ההפך הוא הנכון. מפגש עם הצל והתמרת האנרגיה הם תהליכים הכרחיים להתפתחות ושינוי, לכן יש חשיבות עצומה לזהות את אותו צל ולעבוד אתו כמגדלור של אור שמאיר את הדרך מתוך החשיכה.
הצל מדבר על אנרגיה אפילה שאנו לא מסוגלים להכיל ולכן מכחישים ומדחיקים וכשמישהו או משהו לוחץ לנו על הכפתור שמוביל לעולם של הצל, אנו משליכים באופן אוטומטי על אותו אדם או אותה סיטואציה את החומרים הללו… הזיהוי וההבנה של ההדחקה וההשלכה מאפשרת לנו לקחת אחריות על המקומות האפלים והפגומים לכאורה וממקום זה מתחיל תהליך של התמרה וריפוי, ותוך כדי אנו יכולים לעבוד עם העוצמות הפנימיות המסתתרות מאחורי המסך של הצל.
שוב, חשוב לזהות שהצל הוא ארכיטיפ. וארכיטיפ מדבר על מאפיינים בתודעה של כל אחד ואחד מאיתנו, לכל אחד יש צל משלו, לכל אחד מאיתנו יש את המקום של המאבק בצל בתהליך ההתפתחות שלנו. עימות עם הצל מדבר על האפשרות להביא “חומרים אפלים ” מהלא ממודע למודעות עצמית, למעשה כשאנו מדברים על מודעות עצמית אנו מדברים עם דיאלוג עם הצל. אנו לא יכולים ללמוד על עצמנו אם אנחנו לא לומדים על הצל שלנו ולכן אנו ממגנטים ומושכים לעצמינו מראות דרכם אנו יכולים לאפשר תהליך השלכה.. ומה הצעד הראשון בזיהוי: לקיחת אחריות על חיינו. כי תמיד ניתן להמשיך להאשים אחרים בכל הנוגע לחוויות השליליות שלנו, אך ניתן לעצור ולגייס את האומץ להתבונן בצל שלנו.
ואיך כל המידע הזה נוגע לאסטרולוגיה?
המפה משקפת לנו את שלל הדמויות הפנימיות שלנו ולכל אחת מהן יש את הצל שלה, וצל זה מדבר על החלקים הפרימיטיביים, ראשוניים ובראשיתיים שלא נוח לנו לחוות אותם, דרך המפה נוכל לזהות את הצל של כל דמות ואיך ניתן להציף את הצל ולהביא אותו למודעות, איך אפשר לצור אתו דיאלוג מפרה ומעשיר כדי לגלות את האנרגיה שתוכו שתאפשר לנו לפרוץ את המסך של הצל שלוכד חלקים גדולים מאיתנו בעולם חשוך ואפל.. זה לא הצל , אלה חלקים מאיתנו שנמצאים מאחרי מסך ופרגוד..
ואיך ניתן לזהות זאת, אם ניקח לדוגמה את מארס: האנרגיה של מארס יכולה להתבטא דרך יוזמה, אומץ, פריצה, תום בראשיתי, הנעה ושמחה ובמקביל אותה אנרגיה יכולה להתבטא דרך הצל של מארס, שבא לידי ביטוי בצורה של פחד, קפיאה, אבדן והשדרות,. הצל מדבר על חוויות שלא נוח לנו לחוש אותן, כי מפגש עם חוויות אלה גורם לנו לחוש שאנו לא מספיק בסדר, לא מתאימים למודל החברתי של הצלחה, לא חיים בשלום עם הדרישות והציפיות של החברה… מקום זה גורם לנו להדחיק עוד ועוד ואז מפגש עם סיטואציה או אדם מסוים יכולה להפעיל אותנו ולגרום לנו לשחרר את כל האנרגיה העצורה בצורה של כעס, וכעס מתרגם כלא מתאים ולא יפה, לכן נחוש אשמה במה שיצא לנו:) ובאופן אוטומטי ננסה לרצות שוב ושוב בגלל שבצבץ לנו כעס החוצה.. ובדרך פלא נמצא עצמנו עם סט של כפתורים חשופים להפעלה.. נגיב באופן אוטומטי ונמשיך שוב ושוב עם אותו דפוס שמנהל לנו הצל של מארס… דרך המפה נוכל לזהות את הצל בדרך אובייקטיבית, נקייה ואיבחונית, נוכל לאט לאט לצור דיאלוג עם הצל ולאפשר לו להגיח במרחב בטוח עם תמיכה והבנה לעוצמה המתחבאת בתוכו.. באלכימיה זהו המסע מעופרת לזהב, מחיים של פחד להוויה של אהבה