סוכות ממבט אחר

פסח, שבועות וסוכות הם “שלושת הרגלים” (החגים בהם עלו לרגל למקדש בירושלים). שלושת הרגלים הם חגים הסטורים, חגים המשמשים כזיכרון למאורעות מפתח בהיסטוריה ובהתפתחות של עם ישראל ובמקביל חגים אלה הם הקישורים לאדמה ולמחזורי גדילה של הטבע. אנו מזהים את שתי המשמעויות גם בשמות החגים: פסח- חג האביב, שבועות- חג הקציר, סוכות- חג האסיף.

חג הפסח ובחג השבועות, בעלי תוכן היסטורי ברור וחד משמעי, חגים אלה מציינים נקודות מפתח בהיסטוריה של עם ישראל, הם קישור למאורעות חד פעמים המהווים אבני דרך בציר הזמן של עם ישראל: פסח- “זמן חרותנו” ושבועות- “זמן מתן תורתנו”. לעומת זאת, לגבי חג הסוכות מוזכר רק: “למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים” . סוכות לא היה מאורע חד פעמי או אבן דרך חד פעמית על ציר הזמן וסולם ההתפתחות של עם ישראל אלא סוכות הן חזרה על בסיס קבוע : כל שנה לפעולה המשחזרת את הסוכות בהן ישבו אבותינו ובכך יצירת תבנית לאנרגיה חדשה.

חג הסוכות אינו בא להזכיר מאורע מסוים אחד, אלא להיות זיכרון של תקופה, בניגוד להרואיות ולניסים של פסח ושבועות, סוכות  נוגע בחיים של המציאות היומיומית, תזכורת לנדודים במדבר (על כל הרבדים והמימדים של הארעיות והנדודים בעולם זה)

סוכות מאפשר לנו לזהות את הארעיות, את חוסר הוודאות, את התלישות וחוסר חיבור כחלק ממסע הנדודים של עם ישראל מחד ומאידך של הנפש בעולם זה.

סוכות מאפשר לנו לשחזר את הגעגוע, להתחבר מחדש לכמיהה, לרצון בביטחון אמיתי, להשתוקקות למשהו קבוע, לרצון בשייכות ולאפשרות לתקוע שורשים ולהצמיח פירות.

סוכות אינו עומד במקום של זיכרון נוסטלגי, אלא זיכרון ערכי, עצם היציאה ממרחב בטוח למשהו ארעי, מאפשר לנו לצאת מקיבעון ולהתחבר לזווית ראיה אחרת, לשקול על המאזנים האישיים את רמת השאננות וקהות החושים שהקבוע יצר.

סוכות מעניק לנו את האפשרות להתבוננות מחדש בקונספט של בעלות, בעלות שאנו יוצרים על מה שהתחברנו אל ברמה של קבוע, ומכאן אלמנט התקיעות וההתבוססות.

ממקום זה סוכות מאפשר לנו כל שנה לבחון ולמצוא סיבות חדשות למערכת החשיבתית מחד ולמערכת הרגשית מאידך, ובכך לצור חוזה חדש מתוך הבנה מאיפה הגענו ומה באמת חשוב בחיינו, החל מתפיסת מציאות וככה בעולם של חושים, תחושות ורגשות..

סוכות מאפשר לצאת מהקבוע לארעי כדי לאפשר חיבור למציאות גבוהה יותר ובלתי מותנית ותלויה.

סוכות מאפשר לאוורר את מנגנוני השכחה, קיבעון, קהות חושים, תקיעות, סטטיות, הדחקה וכאב… ולא בכדי זה החג עליו נאמר “ושמחת וחגך .. ” (החג היחיד בו שלוש פעמים יש ציון לצווי לשמוח).
בסוכות אנו מצווים בשמחה ובאחדות, חיבור להתחלה חדשה ולאיחוד הכוחות החדשים למסע מרתק לגדילה וצמיחה..

לכל מי שמעוניין לחוות סוכה, ולהיפתח לאפשרות לימוד המוזנת ממקום של זיכרון ערכי מחד וחיבור לחוקי הקוסמוס מאידך.. זה הזמן

חג שמח

 

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן