אורך השנים אני מזהה ששמש נכנס לאריה, אני מקדימה להתעורר, לקדם את השמש בבקר, לחוות את רגע בו בוקע האור ומאפשר לראות (לא בכדי המילה אריה והמילה ראיה בנויות מאותן אותיות).
הבקר המוקדם שעדין ספוג בקרירות מסוימת חושף לחוויה אחרת, לתחושה שתמיד ניתן להתחיל הכול מחדש. בחוויה שלי אנרגית האריה מאפשרת להתחיל מחדש, לצאת ממקום של סגור ומוחלט למרחב חדש, למגרש משחקים אחר, לשחק את החיים בדרך אחרת, להמר על כל מה שיש כדי להיות בהוויה מוחלטת.
ולמה? הגלגל חושף כאן את המסע של התפתחות תודעת האגו מסימביוזה להפרדה. אנרגיית הסרטן נמצאת במרחב מוכר ובנוף הילדות שאינו משתנה. אנרגיית הסרטן מחברת לשבט, לידיעה שאני חלק ממשהו, שאני חלק ממשהו שמעניק לי את הזהות שלי, את השם שלי…אך מגיע השלב בו נדרש שינוי, ממש כמו הזריחה בבקר, לצאת מאזור רחמי, חשוך ובטוח למגרש משחקים חדש. מגרש משחקים זה מכריח להפריד את עצמי מהביטחון והסימביוזה של השבט, לצאת החוצה להציף את כל האור והחום ולשחק את המשחק בתנאים אחרים, תחת כללים שונים ומרחב לא בטוח… למעשה כניסה לאנרגיית האריה מדברת על הפרדה, על מסע מסימביוזה ליצירה של אינדיבידואציה.
מסע זה דורש להיות שונה ואחר, לצאת מחוץ לקופסה ולהיות ללא הגנת השבט, ממש כמו ילד קטן שיוצא לחיק משפחתו לעולם הגדול, התנאים אחרים, הכללים שונים, השפה אחרת והילד מתחיל לצור תודעה שונה שכן נמצא במקום של בדלנות משבטו ומכור מכורתו… מעניין, כל מעבר ממזל מים למזל אש מעביר מסע מסוג זה, מסע של הפרדה, אינדיבידואציה, בדלנות וצורך להיות אני, אמנם בלא מודע נטוע כוחו של השבט והוא מלווה כמו צל, או כמו דלק ..אמנם מעבר זה מלווה בגעגוע ובידיעה שלעולם לא ניתן לחזור לרחם, אך בו זמנית נוצרת ההבנה של מרחב חדש, עוצמה אחרת וכוחו של היחיד ביצירה של עולם חדש.
לפני שנים רבות, חלמתי חלום על שמשון ודלילה, בקשתי כיוון וקבלתי חלום… חלום ארוך שהיה תמהיל של סיפור שמשון מהתורה, מערכות כוכבים והסוד של פולאריס.. משהו בחלום על שמשון צף זה עתה. שמשון הוא תוצר של שבט הנמצא בשולים ומנסה תמיד להיות במרכז, לזכות בכוח ובעוצמה של המרכזיות. באופן “פרדוקסלי” אך מגלה את כוחו רק כשיוצא מתחום מולדתו ומתערבב עם הכוחות האחרים..מגלה את עוצמתו הרוחנית וראייה שמעבר רק כשמאבד את כוחו הפיזי וראייתו, משהו מדמותו של שמשון מגלה את המסע לסימביוזה לאינדיבידואציה….