ברגע ששמש נכנס לסרטן אני מרגישה גודש רגשי חזק מאוד. גודש זה חוזר על עצמו כל שנה בזמן הזה, זהו דפוס. כל שנה ששמש חוצה את דלת המעבר בין אביב לקיץ, זה מחכה לי בפינה ולוחץ… למה? כי היום הארוך ביותר מייצג נקודת מפנה, עונה חדשה ושער אנרגטי המאפשר כניסה לגזרה חדשה בה ניתן להגיע פנימה לעומק השורשים. כמו האור ההולך ומתכנס ונאסף…ויוצר גודש ולחץ לפעולה.
אמור לי מה השורשים שלך ואגיד לך מי אתה…
כן, זמן זה מאפשר התכנסות פנימה ומסע מדהים לשורשים.
שורשים אלה לוקחים אותי למסע אחורה בזמן, מסע לחקר המקורות הראשונים ביותר. הפוטנציאל של זמן זה הוא ההזדמנות לחזור למקום של ההזנה ראשונית, להגיע לנקודה בה נמצא המקום אליו תמיד שואפים לחזור כדי לשתות עוד קצת ממעיין החיים.
למעשה שורשים אלה מגדירים את הצרכים הראשונים ביותר הנובעים מהלא מודע. שורשים אלה מגדירים באופן מדהים מה קורה שמקבלים מענה לצרכים אלה. שורשים אלה מאפשרים לחזור להרגשה של שובע, בטחון, רוגע, שלווה וידיעה שמשהו גדול ממני עוטף ומעצים אותי, זה מקום אליו תמיד ארצה לחזור וממנו תמיד ארצה לצאת לעולם.
בחוויה שלי אלה המקורות הראשונים ביותר, טרום מילה, מחשבה והבנה.. זה מגיע עם הבזקים, שברירים של תמונות מזמנים רחוקים מאוד… זה מאפשר לשחרר את הדלת ללא מודע ולנוע במרחב חיים ללא ההתניה של מקום וזמן.
זהו מסע במרחב אחר של מקום וזמן, זהו מסע המאפשר לי לטפל בחלקים עמוקים ונסתרים של מי אני. שורשים אלה מחזירים אותי לשבט הראשוני שלי, למקום בו אני מזדהה לחלוטין עם מה שאני מרגישה.
כל שנה אני יכולה לחזור לשורשי, לבדוק מה מרגיש שם ומה זקוק לתחזוק, טיפול, מגע, חיבוק ואהבה ללא תנאי כדי שורשי העץ שלי יקבלו הזנה נכונה, כדי שאוכל לשתות שוב ממעיין החיים ולהיזכר בזיכרון הקדום ביותר שמעבר למי אני, זיכרון השבט שלי, זיכרון הקארמה שלי, מאיפה אני באה ולאן אני הולכת..
כשעוברים את המרחב האישי, ומסכימים להיכנע למקום עמוק יותר, אפשר להגיע רחוק יותר.. ולמה להיכנע? כי בפתח של אותה דלת נמצאים פחדים, כאב, חוסר שייכות ונטישה… אלה חלק משורשי העץ, גם הם זקוקים לטיפוח, טיפול ושינוי…אם יש את היכולות לחבוק גם את השורשים הללו, יש הזדמנות נדירה לעבור למימד שמעבר למעגל אישי ושבטי ולצור השפעה במעגלים הרבה יותר רחבים וגדולים… כן, שמש בסרטן יוצר גודש רגשי חזק מאוד וכגודל הגודש כך גודל הפוטנציאל ליצירה של שינוי במעגלים גדולים יותר עם אדוות גדולות יותר… כל שנה אנו מוזמנים למסע לעומק…