אנרגיית השור בעיני מרתקת, כי היא נמצאת ולא נמצאת, כי היא זמינה ולא נוגעת, משום שהמשאבים כל כך נגישים ועם זאת אסורים, ולמה? כי מצד אחד האנרגיה מייצגת את החושים ואת ההנאה מהחושים והגוף ומצד שני התרבות והדת ודורות של תת מודע קולקטיבי לא מאפשרים חיבור ישר וישיר להנאת הגוף. לעניות דעתי, קומפלקס זה הוא מקור ראשוני של התנתקות מהטבע, ואולי גם מעצמינו ומכאן מקור כל התסכול הכאב שלנו כתרבות? כפרטים? אבל מאיפה זה מתחיל? אולי מעידן שור ? המעבר מתרבות אדמה שחוגגת את החושים, ואת שלל האלים (כל אל מייצג אנרגיה, דמות ומערכת אחרת בגוף וביקום) לאנרגיה של טלה, אנרגיה של אחד שתורגמה למונותאיזם? האל היחיד, הדומיננטי, המעניק ומעניש? פחד ויראה מול המאפיינים הכול כך צבעונים של אנרגיית השור? משהו בתפר בין רצון לבין צורך הולך לאיבוד בתרבות שלנו, שכחנו את המובן מאליו, את השור הפנימי:)
כיוון שנגענו בעידן השור, מה זה בכלל עידן? כל עידן הוא חודש בשנה גדולה, ושוב הקומפלקס: מודדים בשנה קטנה, ומכאן מצמצמים את התפיסה והכול הופך להיות בלתי נתפס ברמה של ערכים ובכך מעצים את הקומפלקס של אנרגיית השור, מצד אחד זמינה ומצד שני בלתי מדידה?
התקופה שהוגדרה כעידן שור (4100-2000 לפני הספירה) השאירה חותמות בשפע, במצרים, אשור, הודו, סין, יוון ושלל תרבויות שרב הנסתר בהן על הגלוי (דוגמה: עד היום טרם הבנו את הסוד מאחורי הפירמידות) מה שכן ידוע זה עושר, משאבים של שפע, אדמה פורייה, טקסי פוריות מרהיבים..כל אלה מייצגים את אנרגיית השור, בזמנו כתבתי מאמר על שור שיכול לשפוך מעט אור על הקומפלקס הזה.. אבל, גם אם נגיע להבנה מלאה דרך השכל והמוח, עדין לא ניגע לעומק באותו תסכול וכאב של חסך אנרגיית השור….חושים, תחושות, עונג, הנאה ואהבה.
הגיג אחר שצף בי, ונוס. ונוס שליטת שור, היה לה איזה תפקיד קטן בתוך הסיפור של פיגמליון, ונוס אכן מחייה ומפיחה עוצמה בכל המאוויים שלנו, בתשוקות שלנו (מקור סמלה האנך המצרי) האם יש משהו באותו סיפור ומיתוס שחי בכל אחד מאיתנו? או שם בדיוק קיים המקום בו ניתן לפרק ונפץ פרדיגמות? או שם מתחילה תפיסה לא נכונה של המציאות? למעשה זה בדיוק אותו קומפלקס של חושים ותחושות מחד ומאידך התרבות והתפיסה?
נקודה מעניינת נוספת באותו הקשר של מיתוס פיגמליון ואפקט פיגמליון, למה אנו נותנים ערכיות? לאמת או לאשליה? או ליצירה פנימית שאין בינה ובין העולם דבר? איפה החושים שלנו שימדדו ויעריכו ויאפשרו את החגיגה?
הגיגים על חושים ותחושות…עוררו את התיאבון, הלכתי לנגוס במשהו:)