נתחיל בהגדרות של המודלים דרכם נוכל להבין את מהות ומשמעות תופעת 2012 בכלל ו- 21.12.12 בפרט.
מודל הקטבים, או במילים אחרות חלוקת השנה לארבעה חלקים : עונות שכל עונה נפתחת בשער חניכה עוצמתי המאפשר פריצה למרחב אנרגטי חדש . שנה רגילה ומוכרת 365 ימים, זה הזמן שנדרש לכדור הארץ להקיף את השמש ותוך כדי אנו חווים את ארבעת עונות. ארבעת העונות מייצגות את ארבעת שערי החניכה.
ארבעת שערי חניכה
יום השוויון האביבי, יום ארוך ביותר, יום השוויון סתווי ויום הקצר ביותר. יום השוויון האביבי הוא ראש השנה האסטרולוגי ומביא עמו התחלה חדשה, בטבע אנו מזהים את פריצת האביב. האביב הוא שער של התחלה, יוזמה, פריצה, אומץ ועוצמה אין סופית לעשייה…שמובילה לפריחה. השער הבא הוא היום הארוך ביותר המביא אור מלא, בטבע הוא מאפשר לקיץ לבוא לידי ביטוי. הקיץ הוא שער של התבוננות וזיהוי, הכרה והבנה של מי אני. ואם נמשיך עם מוטיב הטבע: יום השוויון הבא מייצג את הסתיו, זה הזמן בו ניתן לזהות את הפריחה המלאה שמובילה לפירות. הסתיו הוא שער של פירות הנובעים מתחילת המאמץ שנעשה באביבי, שער זה מוביל להבנת הפירות והאיכויות מהן ניתן לתרום להתפתחות יחסים עם כל החלקים : אישיים, חברתיים, גלובליים ו… . השער האחרון הוא היום הקצר ביותר בשנה, בטבע השלכת תמה, הקור עוטף את האדמה ונכנסים לתהליך של אינקובציה והעמקת השורשים לרבדים שטרם נחוו קודם. לכן שער זה מייצג השלה, התקלפות ממה שלא נחוץ, העמקת שורשים תוך כדי צבירת עוצמה מבפנים לפריצה שתגיע באביב. מעגלים אלה חוזרים ונשנים וניתן להעזר בהם כתבניות ומודלים להתפתחות.
המודל השנתי שאנו מכירים קיים גם במודל גדול יותר: המודל הגלקטי. כפי ששנה רגילה מתארת את הזמן הנדרש לכדור לנוע סביב השמש, כך גם שנה גלקטית מתארת כמה זמן נדרש למערכת השמש שלנו לנוע סביב מרכז הגלקסיה, 26.000 שנים ארציות!!. גם חלקי המודל דומים להפליא, כפי שבשנה רגילה יש לנו 12 חודשים, כך גם בשנה גלקטית קיימים 12 חודשים ואנו מכירים אותם כעידנים. עידן הוא חודש בשנה גלקטית וכפי שאנו מזהים את שינוי האנרגיה כשמסתיים חודש ארצי ומתחיל חודש ארצי חדש, כך גם השינויים בחודש גלקטי, ניתן לזהות את שינוי האנרגיות בתום חודש גלקטי והתחלה של חודש חדש: עידן…וכאן אנו מקבלים את התשובות לדרך בה סופרים את המעבר בין עידן דגים לעידן הדלי. כיון שהמודל תואם, נוכל לזהות שיום בשנה גלקטית הוא 72 שנים בספירה של שנים ארציות , כל מודל הזמן מקבל פרספקטיבה אחרת.|
2012 היא שנה רגילה בספירה הארצית, יושבת על רצף לינארי המתואר דרך כמה וכמה סוגים של לוחות זמנים (הלוח הלועזי המוכר לנו, הלוח העברי, הלוח המוסלמי, לוח המאיה ו…) כך או כך הספירות של הזמן מודדות את תנועה דרך תבנית מסוימת. תבנית זאת מתברגת בתוך תבנית גדולה יותר שיושבת על רצף אחר, הרצף השנים הגלקטיות וכאן קורה משהו מעניין… התיאום בין השנים הארציות לגלקטיות.
שנה ארצית רגילה מונים מנקודת מפתח אותה הגדרנו כהתחלה. לוחות שנה שונים מגדירים נקודות התחלה שונות שנשענות על יחסיות שונה. הדוגמה הקלה ביותר להבנה שלנו היא ההבדל בין שנה לועזית לשנה עברית . נקודת התייחסות שונה ולכן כל שנה נפתחת בזמן אחר שתואם ספירה שונה, אך הזמן עצמו לא משתנה..אלא רק נמדד אחרת.
כך גם ברמה אישית, כל אחד מאיתנו מודד את השנה דרך היום האישי שלו, יומהולדת:) מנקודת הלידה סופרים את הזמן וחוגגים כל שנה שהכדור מסיים הקפה סביב השמש. אנו מכירים את מודל היומהולדת.. וכמו שאנו מכירים את המודל ברמה ארצית ומודדים אותו בדרכים שונות, כך גם המודל הגלקטי, המודל הגלקטי מודד את השנה הגלקטית מהמקום בו מערכת השמש שלנו במקום ברקוב ביותר למרכז הגלקטי, ומשם מונים שנה שלמה: 26.000 שנים ארציות.. ואחת ל- 26000 מערכת השמש שלנו חוגגת יומהולדת וכן.. זה הזמן, אך שוב, כפי שלמדנו שיום בשנה גלקטית הוא 72 שנה, יש לנו הרבה מאוד זמן לחגיגות, חגיגות משמע שינוים שמובילים בצורה עדינה ביותר לשינוי בין אנרגיה אחת לאחרת.
זוכרים את המודל הקטן של שערי חניכה? היום הקצר ביותר מהווה נקודת שינוי ממנה חלה תנועה חדשה וממנה מגיחה אנרגיה אחרת . נקודה זאת מחברת בין מודלים, יש לנו שילוב בין מודל גדול למודל קטן ובתוך המודל הגדול של 72 שנה (אגב, רצוי לקחת שלושה ימים לפני ושלושה ימים אחרי כדי להבין את מהות האנרגיה של השינוי.. זוכרים שכל יום הוא 72 שנה?) ניתן לחוש את המודל הגדול ולהתחבר לרצף של זמנים אחרים שלא מוכרים לנו ביומיום..
כדי לראות את כל התמונה אנו צריכים להכיר מודל נוסף: מודל הליקויים.
מודל נוסף שחשוב להבין בתוך כל הסיפור הוא מודל הליקויים. אנו מכירים את המודל של הליקויים, בין שלוש נקודות עובר קו ישיר אחד. תופעת הליקויים חלה פעמיים שנה (לפחות) ובהפרש של שבועיים בין ליקוי חמה לליקוי לבנה. מודל זה מוכר לנו ועל מודל זה נכתבו עשרות מיתוסים ואגדות, לכן מודל זה מכיל לא רק ייצוג את יחסים בין שמש, ירח והכדור, אלא היסטוריה ארוכה מאוד של מה שתועד על ידי המין האנושי גם בכתב וגם ברבדים של הלא מדוע הקולקטיבי.
הליקויים מצביעים תמיד על הקשרים בין השמש לירח ותמיד נחווה שני צמדים של ליקויים בשנה (לפחות..) בעקרון כל ששה חודשים יתרחשו הליקויים על אותו ציר, וישחזרו את עצמם מספר פעמים (בדרך כלל שלוש פעמים) עד המעבר לציר אחר..
תמיד יהיו שבועיים בין ליקוי לבנה לליקוי חמה, ליקוי מדבר תמיד על הקשר הישיר בין הכדור לשמש וירח, ליקוי ירח מדבר על ירח מלא ואילו ליקוי שמש מדבר על מולד ירח. כל סוג של ליקוי מדבר גם על הקשרים בין שמש, ירח וציר הדרקונים. גם ליקוי חמה וגם ליקוי לבנה תמיד יהיו בצמידות לציר הדרקונים (ציר הדרקונים משקף את היחסיות בין שמש, ירח וכדור ובעת ליקוי ככל שהליקוי מדויק יותר יש קרבה גדולה יותר לציר הדרקונים ועוצמות הליקוי תהיינה גדולות יותר…חשוב לראות שיש כמה סוגים של ליקויים ומהות הליקוי הינו בהטלת צל, וצל תמיד מוזן מהיסטוריה ואולי היסטריה גם אישית וגם קולקטיבית גלובלית, למעשה צל הירח מדבר על עבר ומכאן כל מה שהוזן בתכנה של הכדור דרך המין האנושי עולה וצף ומכאן פחדים, ראית האפל והשדים המכלים ומעכלים, הסמליות המתחברת לתת מודע הקולקטיבי ומשפיע על התודעה לא מאפשרת למעשה שחרור מלא שכן הירח עובד על תכנת התניה, ובהתניה ללא מודעות, מופעלים ומופעלים מכל מה ששוכן בנבכי התת מודע, מהיסטוריה ארוכה בשנים לא רק אישית אלא שבטית, לדוגמה: הצד האפל יכול להתייחס למהות הפורליות הזכרית נקבית, חוזר האיזון של העולם המטריארכלי, צמצומו והתנייתו לעולם פטריארכלי ולחיים של שוד וביזה של אמא אדמה..כל זה עולה, לא בהכרח כתמונה אך כחוויה וחוויה זאת גורמת לפחד, אפילו פחד של כליית החיים על הכדור.
ומה כל הסיפור של ליקוים קשור?
זוכרים את היומהולדת? במודל הגדול של שנה גלקטית, נקודת המדידה של שנה גלקטית היא כשמערכת השמש שלנו נמצאת בנקודה הקרובה ביותר למרכז הגלקטי. נוצר מצב של “יישור”. מעבר ליומהולדת גלקטי:) נוצר לנו אפקט הדומה לליקוים ,מידע בהיר וברור, אך טעון להפליא במודל הארצי (הטלת צל) קל וחומר לגבי המודל הגלקטי.. זוכרים שספרו לנו שיהיה אפילה גדולה של שלושה ימים, סיפרו לנו שכל הכוכבים יתיישרו … ממש לא! אם נבדוק בציור נקבל מודל חד ממדי בו המרחבים נעלמים. וכשתפיסה יושבת על מודל חד ממדי זה בדיוק מה שנראה…אבל, אנו לא חיים בחד מימד! לחד מימד יש השפעה מרתקת ממש כמו ציורי מערות נחקק בהחתמות ראשוניות ובעל השפעה עצומה על הלא מדוע האישי והקולקטיבי וממקום זה נולד פחד, אימה, חרדה ושאר מרעין בישין.. מה שיכול להסיר את אותן תופעות זה מידע, ללמוד ולהבין ולזהות את המודלים באמת ומה שניתן להפיק מהם