מפה אסטרולוגית – חלוקת מפה

מפה מזרחית ומפה מערבית

קיימות שיטות רבות לחלוקת המפה כדי לקבל את התמונה הראשונית ממנה מתחילים את “המסע”

התייחסות למפה מזרחית / מערבית נובעת מחלוקת המפה על ידי הציר של רום שמיים (MC ) וחצות/נדיר (IC) הצד השמאלי הוא המזרחי והצד הימיני הוא המערבי. ולמה? המפה היא הקפאת פני השמים ברגע הלידה, כשהאדם נמצא במרכז תחת השפעה של השמים העליונים וכאילו עומד על השמים התחתונים, מה שמפריד הוא קו האופק כשנקודת הזריחה נראית מצד שמאל ונקודת השקיעה נראית מצד ימני ואם נעביר קו דמיוני בין המקום שאותו אדם עומד לבין המקום הגבוה יותר בשמים, נקבל את נקודת רום-שמים (MC). המפה מגדירה את הכוכבים ומיקומם ובו זמנית זמנים, זמנים בהם נוצר אותו מבנה בשמים, למשל כששמש עובר במזל טלה בזריחה, בפרקטיקה נזהה את השמש בצד שמאל בזריחה, נקודת הזריחה תהיה טלה כשהיא מהווה את נקודת ההתייחסות למפה כולה. למעשה באותו מקום הגדרנו גם את היחסים לעונות השנה. כיוון שמזל טלה מתחיל בנקודת השוויון האביבית, לפי הקלסיקה מוקם בתחילת הגלגל על נקודת הזריחה וממנו ניתן לזהות את המסלול של השנה כולה והנתיב של המאורות והפלנטות ביחסיות למרכז.

כאן משרטטים את הגלגל על פי קבוצות הכוכבים ומתחילים בטלה שממוקם בצד שמאל על קו האופק (על נקודת הזריחה) אחריו השור ואחריו התאומים ובנקודה הנמוכה ביותר בשמים ה”לא נראים” אנו מזהים את נקודת הנדיר (IC) היא הנקודה המפרידה בין תאומים לסרטן ובין אביב לבין קיץ. מנקודה זאת אם נשרטט קו ישר לנקודת רום שמים, נקבל את הציר שחותך את המפה לצד ימין ולצד שמאל כשצד ימין הוא הצד המערבי ומצד שמאל הוא הצד המזרחי. מנקודת הנדיר אנו ממשכים דרך מזל סרטן לאריה ואחר כך לבתולה ומגיעים לנקודת השוויון הסתווי שממוקמת בצד ימין על קו האופק וכאן מגיעים לסתיו, נקודה זאת מהווה את נקודת החיתוך בין מזל בתולה לבין מזל מאזנים ואת נקודת המפנה בין קיץ לבין סתיו, ממשכים במזל מאזנים ועולים עם הגלגל למזל עקרב ואחר כך למזל קשת ומגיעים לנקודה הממוקמת במקום הגבוה ביותר במפה, נקודת רום שמים היא העקודה החוצה את המפה , מפרידה בין קשת לבין גדי ובמקביל היא נקודת היחסות בין הסתיו לבין החורף, ממשכים דרך מזל גדי למזל דלי ומסיימים את הגלגל במזל דגים כשמזל טלה עוקב אחרי מזל דגים ומתחיל מחדש את הגלגל וחוזר חלילה.

נקודות הציון של החיתוך בין העונות הן נקודת ציון של חיתוך המפה והן מהוות נקודות התייחסות במפה. ומה בין כל הנאמר למפה מזרחית או מפה מערבית? מפה מזרחית היא מפה שמאכלסת את כל הצד שבין רום שמים ונקודת הנדיר בחלק השמאלי ומפה מערבית היא מפה שמאכלסת את כל הצד שבין רום שמים לנקודת הנדיר בחלק הימיני.

אם ניקח את ההתייחסות דרך עונות השנה ברמה הסימבולית, רבע ראשון :אביב, רבע שני: קיץ, רבע שלישי: סתיו ורבע רביעי: חורף. מה מזרחית היא חיבור של אביב וחורף ועל פי הגלגל יש לנו פער בין האביב לבין החורף כיוון ששתי עונות חסרות מכאן ניתן להסיק מסקנות ראשוניות לכשמבינים מה בדיוק מסמלת כל עונה. כנ”ל לגבי מפה מערבית, קיימות שתי עונות אלא שכאן חסר התחלה וסוף הגלגל ויש רצף בין שני החלקים הפנימיים, שוב ברמה הסימבולית יש משמעות לכל עונה.

כמה מילים בנוגע למפה מזרחית: כל עונה מורכבת משלושה חודשים/שלושה מזלות שמסמלים שלבים בסולם ההתפתחות של האדם, האביב כשמו, התחלה, מסמל את התחלת החיים ואת התחלה של תהליכים בחיי אדם, הטלה היא אנרגיה זכרית, פורצת ופעילה שמטרתה להשיג ולשרוד, השור אוגר את התוצאות של העשייה, מודד ומשמר ובונה את המרחב הבטוח, התאומים מתרגם וקורא לדברים בשם כדי להבין את משמעותם, מדובר בתחילת הגלגל בחוויה מאוד ראשונית ובצרכים מאוד ראשונים של האדם. כשהעונה האחרונה היא העונה המסמלת סוף של תהליך,באמצע יש לנו פער שיש צורך לבנות גשר בין לבין על מנת לחבר בין הצרכים הראשונים לבין הצרכים ה”סופיים” של האדם, ומהם הצרכים הסופיים? החורף, החורף הוא סוף של תהליך, הכל נראה קפוא וריק אך במקביל מתחת לפני הקרקע מתחילים להתחולל תהליכים פנימיים עמוקים שמאפשרים את פריצת האביב בתום החורף, כאן ניתן גם לזהות את ההבדל בין תהליכים אישים ילדיים וחיצונים לבין תהליכים בוגרים ופנימיים, יש לכאורה סתירה בין לבין, אך לא ממש.. הבעתיות היא במחסור העונות החסרות.. וכמה מילים בנוגע לעונה האחרונה עונת החורף: מהות החורף לתאר את התהליכים הפנימיים העמוקים שמכינים אותנו גלגל הבא, לכן עליהם לעמוד בקריטריונים שמעבר לאישי, עליהם לעמוד בקריטריונים חברתיים, מוסריים, דרישות של להראות תוצאות לאחרים שכן הרף כאן לא אישי אלא מונע ממה שצוין לעיל, משם איך יוצאים מהקופסה ויוצרים חיבור לאני האמתי האותנטי ומשם נתינה בחזרה כדי לסיים מעגל ולצור מספיק לחץ לפתיחה של מעגל חדש.

בקצור הגלגל הוא תכנית מדהימה שמאפשרת לנו לזהות את השלבים של ההתפתחות (הכללים והאישים, או במילים אחרות, ברמת המיקרו וברמת המאקרו) ובמקביל את מה הכלים ומה השיעורים והאתגרים ואיך להפיק מכל האמור חיים מלאים ומספקים כדי לאפשר מעבר לגלגל הבא וכאן אמר חכם ממני, אין חדש תחת השמש.. ותוספת אישית, יש חדש מעלJ

מכאן נחזור לשאלה מה בין כל הנאמר לבין מפה מזרחית ? ברבד הכי אישי למי שנולד עם מפה מזרחית הוא נולד לזרוח גם ברמת האביב וגם ברמת החורף, הלחצים להתפתחות יהיו בין הצרכים הכי אישיים (דיאלוג בין אני עצמי ואנוכי) לבין הצרכים הכי חברתיים (דיאלוג עם היקום) בגיל צעיר מאוד יש תחושה של משהו גדול מחכה לי (החלק העליון של המפה) זהו כוח המניע לזרוח וזריחה היא פריצה דרך עשייה, לימוד ומחקר. הבעייתיות היא הקרבת הצרכים האישיים למשל למען צרכים חברתיים, או הנאות קטנות של החיים כדי לקבל את המשוב הגדול של ההצלחה ולחלופין היתקעות בהנאות הקנטות עם תחושת החמצה לקול הפנימי שחוזר ומדגיש שמשהו חסר שם ומשהו גדול מחכה ממש מעבר לפינה וכשאדם נכנס לקונפליקט הפנימי ולא מספק “מזון” לעונה מסוימת היא תצוץ ותדרוש את שלה ולעתים תדרוש הקרבה ומחיר ותאלץ לצור פעולות תחת לחץ מסיבי ו”חוסר ברירה” לחץ שמביא לנקודה בא הבחירה היא ברירה המחדל למול האפשרות לטפל בנושא לפני ולהגיע לגשר ממקום מאוזן ובריא. ברבד הפסיכולוגי: מפה זאת מוגדרת על ידי קומפלקס חזק בין דמות הילד לבין דמות הסב במפה, בין הדמות הילדית הפרימיטיבית לבין הדמות חכמה והפילוסופית, מכאן המתח שנוצר בין הצרכים הילדיים והרגשיים לבין הצרכים הבוגרים ומתוחכמים, מקום זה יכול היות שדה קרב אין סופי אם לא מזהים, מאבחנים, מטפילם ועובדים נכון עם מה שיש. ברבד הקארמטי נקודות זכות של הבנת תהליכים מנוגדים ומשלמים אך היתקעות עם תוצאות של עבר ומכאן קושי לפרוץ לעולמות הדארמה. וברבד הנשמתי, מסע בין התחלה לסוף ויצירה של גשר בין לבין..שלעתים מה שמשלם את המחיר הוא החלק החסר וכאן נכנסים למשמעות מפה מערבית..

מכאן נחזור לשאלה מה בין כל הנאמר לבין מפה מערבית ? ברבד הכי אישי למי שנולד עם מפה מערבית הוא נולד לשקוע גם ברמת הקיץ וגם ברמת הסתיו, הלחצים להתפתחות יהיו בין הצרכים הבין אישיים: מצד אחד האני המתפתח (דיאלוג בין אני בעל המודעות) לבין הצרכים של האחר (דיאלוג עם המראות, השלכות והשתקפויות) בגיל צעיר מאוד יש תחושה של מאבק בין הידיעה של מי אני לבין הצורך באישורים על ידי האחר.

כתוב/כתבי תגובה